ככה יהיה לי טוב

האחיין שלי מתחיל לאבד סבלנות, דקות של המתנה אחרונה לפני ארוחת ליל שבת משפחתית. אני ממציא משחק, שמצליח לתפוס את ההיפר אקטיבי הזה לכמה דקות.
- תשמע, אני אגיד לך מילה ואתה צריך להכריע אם זאת מילה בעברית או לא. אם כן - תנחש את פירושה.
- יאללה, אתה תתחיל!
- יופי, אנדרלמוסיה
- מה פתאום! אין מילה כזו!
- אההה. זאת כן מילה.
- אתה עובד עליי!
- לא, לך תביא מהספריה של סבא את המילון ותבדוק בעצמך.
(רץ לכוננית הספרים ושולף משם מילון מפורק, צהבהב, שגילו כגילו וגילי גם יחד)
- צודק! זאת באמת מילה. איזה מילה מצחיקה! (נקרע מצחוק)
- (אני מחייך)
- עכשיו תורי, אני אתן לך מילה.
- יאללה, שוּט. (הוא מחייך, המניוק. מה הוא זומם הפעם?)
- קונדוליסה!

* יש לי עוד אחיין, אבל הוא שונה מזה בתכלית. מזכיר קצת את שלמה המלך של גוזף הלר. מי שרוצה לדעת (וגם מי שלא) - יכול לשמוע ממנו מה התל"ג של אינדונזיה, איפה תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר בעולם, וכמה קילו שוקולד אוכל צרפתי ממוצע.