בימים האחרונים קמים קולות רבים הקוראים לביטול מוסד הנשיאות. ואני חשבתי לעצמי, בטרם משנים סדרי עולם, אולי אפשר בכל זאת לשנות בתוך המסגרת הקיימת. הפעם, אני אומר, צריך נשיא שיהיה מורם מעם, אבל לא תלוש מדי, שלא יאבד את כוח המשיכה. דרוש איש תרבות, אדם שיהיה כיף אינטלקטואלי לשמוע אותו נושא דברים. כדאי גם שלא יסתבך בשערוריית מין - לא עכשיו ולא מן העבר. ולא, זה לא אומר שצריך לבחור מועמד בן שמונים ושלוש, עם בעיות אימפוטנציה (לפחות בפוטנציה), כי המועמד הספציפי הזה - כך נראה לי - יכול ללמד הרבה מאד סטאדים מן ההווה את העבודה, מה גם שמלחששים שמעולם לא טמן ידו בצלחת אבל טמן גם טמן במקומות אחרים. והנה בעת הזאת, אסור לו למוסד הנשיאות לחטוף שוב פאול באותה נקודה. זה יהרוס את המוראל לכל הקבוצה.
ואז פתאום כל הדרישות הסתדרו לי: דרושה נשיאה. שינוי מרענן - בתוך המסגרת - שיצוק מהות חדשה למוסד מיושן. אבל מי יש כאן בארץ שהיא אשת תרבות, או אקדמיה, או אפילו פוליטיקה בשיעור הקומה הנדרש*? נשבע לכם שהפכתי בשמות ולא עלה לי שום שם ראוי**.
הכצעקתה?
* כלומר, בליגת העל של התרבות או האקדמיה, או מה שזה לא יהיה שאנחנו רוצים למצב כאן כסמל.
**אין פה חלילה אמירה שובינסטית. זה נכון באותה מידה גם לגברים. כשהייתי ילד הנשיא שלנו היה יצחק נבון. יש כיום מישהו בעל אותו שיעור קומה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
