ככה יהיה לי טוב

(34.3)

מחר אני עולה לרגל לקיסריה, לפגוש בכהן הגדול של דור מבולבל.

הוא יעמוד שם מולנו, וישיר אותנו. ישיר על ילד בן שלושים שיש לו חום גבוה. ועל עם חדש-ישן, בן יותר מחמישים שעובר זמנים קשים. הוא ישיר על מאיר, שהיה בלוז נדיר בארץ כנען, ועל היפה בבנות גוש דן. הוא ישיר על סבא שלו ועל ספרי קודש ישנים, ויזכיר לי את סבא שלי שלא הכרתי אף-פעם. וכשאהיה שם, רק לרגע, אני אקשיב פתאום לעפרוני, ארקוד מכושף עם טווס דמיוני. פתאום מעיין זורם נפתח בי.

והוא יבטיח לי שאם קילקלתי אני יכול גם לתקן, ואני אאמין בו.

והוא יבטיח לי שאני שוקע כאן, אבל זורח במקום אחר.

וככה כל הלילה על האש על נפשנו יבקש.

וכשאחזור, אסדר לי סעודתא. ודאי כבר אהיה רעב.