ככה יהיה לי טוב

(36.0)

קיבלתי אתמול מעטפה ממשטרת ישראל. התאכזבתי לגלות בתוכה דף בודד, מעוטר בסימן מים של סמל המשטרה, עם השוונצים בצדדים והכיתוב המחוק, כולו צועק "הודפסתי במדפסת סיכות". הורג אותי איך הארגון הזה רוצה למגר את הפשע המאורגן, והוא עוד תקוע עם מדפסות מצרצרות וכתבניות שיודעות רק איינשטיין.

התובע החליט, כך הם מבשרים לי, להמיר את הודעת תשלום הקנס (בעברית: רפורט) באזהרה, וזאת בתקווה שאקפיד לציית לדיני התעבורה. זהו, I've been sentenced to death by the blues. בשנתיים הקרובות אני ילד טוב, לא ממהר לשום מקום, רק לא לחטוף שוב את השבע-מאות חמישים שקל האלה. במחשבה שניה, שיחק אותה התובע הזה והמדפסת סיכות שלו.

לאות תודה והוקרה לכחולי המדים דפקתי הבוקר וואחד צפצוף מול תחנת המשטרה הקרובה לביתי, משל הייתי יורד ים.

מסר למגיבן שחדר לבלוג שלי בשמונה-עשר בחודש בבוקר: תזדהה, מה אכפת לך  (אם לא בשם, לפחות תשים עליך נזם או משהו ייחודי אחר, שנדע שזה אתה).