לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חיים אחרים

כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה, בא לי לחבק אותך עכשיו, והבדידות חונקת את הצחוק, 'סתכלי עליי ותראי קצת שמח קצת עצוב, חייך ישתנו מן הקצה אל הקצה כי אל הדרך אני יוצא, אינך יכולה ככה סתם ללכת, אין לי ארץ אחרת. איך בלוג נולד? כמו שיר.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2006

הכל בסדר.


לפני שנה בדיוק כולנו היינו במושב אצל רונית, היא בדיוק ילדה את יובלי והיא לא יכולה ללכת לסדר בשום מקום אחר. היה טעים. לבשתי את הגופייה עם הזהב שיותר מאוחר הפכה ללבנה כי ליאורי כיבסה אותה עם כלור. נומיק לבשה חולצה מגניבה מיריד מעצבים. תמיד אמרו לי שאני זוכרת דברים מוזרים.

 

גם נכשלתי טסט שני כשהתחיל פסח. ועברתי מסמי למורה אחר. טעות שאני משלמת עלייה עד היום? מי יודע. (אני יודע, אחד אלוהינו...)

 

והיה בומבמלה. וואו איך היה בומבמלה.

 

ישר אחרי הסדר יאיר בא לקחת אותי כי נגמר לו המלווה בדיוק ושיכנעתי אותו שיבוא גם לבומבמלה. הוא בא עם כושו ואלוני וגלעדי והחבר'ה מהכדורסל והרגל והיד בריאות.

 

דינה ואדם ומסיקי היו אצלי מלא.. היה לנו בגרות עיונית בתאטרון.. היה כיף ללמוד. קניתי איתם בגד ים. שחור ואדום, כתוב עליו ליי קופר, באיה נאפה זיהו שאני ישראלית בגללו, בין היתר. טוב מאוד.

 

והגענו לבומבמלה.. באוטו עם ליני וזוהר.. (צוקי מהבית, לא מזור מפה) פספסנו רכבת, פעמיים, הגענו מאוחר, היה בלאגן עם האיפה לשים את האוהל.

אני זוכרת איך היינו קצת בשוק בדיוק שהגענו, לא ידענו איפה להתמקם ולאיזה כיוון ללכת, פתאום גלעדי צץ מאיפשהו.

רעותי וליאורי היו רחוקות, קצת חבל.

אבל נהנתי מהן. איך איבדנו את התיקים.. יאיר- "טוב תשאירו אותי, אני אשמור.."

חחח רעותי איך צחקת מזה? :)

 

ואדיר היה שם גם. בריא. עם שמיכה עליו כמו של המגניבים בטיולים שנתיים. וראיתי את אח של דודי שם וזה העסיק אותי. מצחיק שזה העסיק אותי.

 

לפני שנה בדיוק.

 

והלילה אחרי ליל הסדר, כיוונתי את ההורים האמיתיים שלי שבאו לחגוג איתי סדר, לחדר שלנו במלון מהבית של המשפחה המארחת שלי. עצרנו לקנות מים, המוכר שאל איזה שפה אנחנו מדברים. "או היברו?! שלום!". שלום שלום.

הביא לנו שוקולד מתנה. נו, בשביל זה אני אמיסירי. הגענו למלון והכנתי לנו תה למיטה, ודיברנו על איזה חמודים הם. עידיתי שלחה לנו אימייל. השנה נולדה לנו תינוקת חדשה במשפחה בפסח. אור. כשאני אראה אותה היא כבר תדע לזהות פרצופים. לא את שלי. עידיתי גם אמרה לא לדאוג לסבתי ושיהיה חג שמח וכשר. נראה לי שמחר אני אקח את אמא ואבא לבית כנסת פה, שיחוו קצת יהדות אחרת, שנעשה משהו מעניין, שיראו כמה אוהבים אותי בקהילה.

 

לפסח יש תמיד הרגשה כזאת משל עצמו. אפילו פה.

 

חג שמח!

נכתב על ידי פאקינג אמיסירי , 13/4/2006 07:43  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  פאקינג אמיסירי

בת: 38




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , החיים מעבר לים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפאקינג אמיסירי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פאקינג אמיסירי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)