טוב, אז עכשיו באמת הכל נגמר.

כאילו, בעבר הייתי צוחק על זה כן?! אבל עכשיו זה נגמר, על אמת.

קצת מוזר הייתי אומר.

כאילו זה מן שגרה כזו שיצרתי לעצמי במשך השנים, כאילו בית ספר, צופים וכל שאר הדברים שנמנו עם המסגרות שמחזיקות אותי שכרגע נגמרו.

המון שינויים,רגשות,רגעים ודברים אחרים שהתקופה הזאת של הביטווין מביאה איתה,נסתדר אני טוען.

לקראת חלק משמעותי בחיי?! אני לא מרגיש.

אני מרגיש בוגר, לא גדול, כאילו כך אני טוען כן?!

חופש להיט, אחרון לפני צבא, למצות מ'שו....

יש כמה תכנונים כמו ארצות הברית שעוד פחות מחודש אני כבר על המטוס בדרך לשמה.אני אומר שמטרה זה דבר חשוב אבל הדרך להשיג אותה זה תהליך מחשל.למדתי מ'שו אפשר להגיד....(ההתרגשות בעיצומה יש לציין).

עוד התרחקויות?!

טוב נו, תהליך טבעי...

התחברויות?!

גם כן טבעי...

הכל זז לי מהר לרגע.

אני מפחד להסיר לרגע את המבט ואז לראות את הכל מאחורי.

יש כמה דברים וסידורים לעשות במהלך החודשיים הקרובים - סידור,טסט,מחנ"ק,$$,ארה"ב,סלקום שטות ועוד כמה בדרך...

אשמח לאיזו שניית איכות עם עצמי לבדוק את מקום הימצאי, מכאן והלאה אני באחריות עצמי.

(צעד מ'שו?! - יכול להיות...)

"האהבה נשארת, אנחנו מתחלפים 

תחזיקי עוד שנייה אחת

 רציתי עוד שנייה אחת..."

טוב, שיהיה אחלה קיץ.

ביי.