אילת!
ואחרי תחילה מרשימה נגמרו לי המילים...
אחרי שנרשמתי למתן אמא שלי החליטה שאני ךא יסע איתם לאילת כי גם ככה יש לי קורס יקר שיתפוס תזמן בחופש (פסח...)
אז אחרי שעה של עצבים והיתמודדות עם העובדה שקיבינימאט אבל מעכשיו אין יותר קסף קל מההורים ואני אמור לדעוג לעצמי כמו ילד גדול.
תחת השפעה של דחף להתנקם או סתם חשק לעשות משהו שהיה בשבילי "חופש", ואחרי כמה חישובים מהירים.
החלטתי להתקשר לרוב האנשים שאני מכיר והצאתי להם לסוע לאילת =)
חישבתי שאם לגנוב קצת אוכל מהבית ואת רוב הציוחד שנצתרך שם, ועם עלות הכרטיס נצתרך כול אחד בסביבות ה 400-500 שקל... (פחחחחח)
קיצר סגרתי עם אדם לבלוב וג'רמי (שהבריז בסופו של דבר)
אחרי הקניות שכללו אוכל (שבאותו רגע נראה כאילו שיספיק אבל בקושי...), אלכוהול (הרבה), וקצת ג'יזל
עליונ על אוטובוס ויצאנו...
כמובן היו תפאקים בדרך, שכיבלו צורה של ערסים.. אלה מה..
חברה של יצורים פרימיטיבים שהחליטו לנסות ולעשן באוטובוס..
מעבר לזה..
אילת.. סוף סוף פאקין אילת!
עברה שנה מאז שהייתי שם מה שכמעט ולא מתכבל על הדעת כי בשבילי אני תמיד יחיה בתקופה שהיינו נוסעים לשם כול כמה חודשים..
אילת זה היה המקום שבו הייתי זורק את הכול קיבינימאט ונשאר עם עצמי, אבל לא בבדידות אלה בשקט מתוק וריח של ים שנביא רוח חמימה בזמן שאתה שומע גלים שמתנפצים על החוף ואתה בדיוק יצאת מיום ממושך במים ואתה עם סיגריה משקיף אל אחד הנופים היפים ביותר
אבל הפעם זה היה אמור להיות שונה.. לא יותר טוב או רע...
פשוט שונה...
מצד אחד אתה חופשי לחיות יום יום איך שאתה רוצה, מצד שני אתה חייב לתקשר...
ו...
חח נגמר לי הדחף לכתוב לבנתיים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
