אתמול היא הלכה לועדה הזאת של המשלחת.
התברר בכלל שאין משלחת. הם טעו. זה בוטל. פאק.
שוב רבתי איתה.
אני לא יודעת כבר מה לעשות ...
רע לי,ולאף אחד לא אכפת.
אפילו לא לתומר. [הוא מנסה לנחם אותי והכל, אבל לאדעת,הרגשתי שזה לא ממש מזיז לו.. נו אולי אני סתם חושבת חחח]
ואני עוד כל הזמן מנסה לרצות אותו. [אני לא מבינה למה,כי מצד אחד אני חושבת שזה לא מגיע לו.. ומצד שני אני אוהבת אותו,אע איזה פוסט מבלבל :S]
אני פשוט אוהבת אותו יותר מידי.
ואני כבר לא יודעת אם הוא אוהב אותי.
מקודם אם היו שואלים אותי,הייתי אומרת ש95%,עכשיו בקושי 40.
הוא חושב שהשתניתי. כולם חושבים.
שלשום נוי דיברה איתי.. היא אמרה שכולם אוהבים את פולינה הישנה.. היא אמרה שהיה כיף שריכלנו וצחקנו.. ושעכשיו היא
מרגישה שאני בן אדם זר. שאי אפשר לדבר איתי יותר. כשהיא צריכה משהו היא פשוט לא יודעת לאן לפנות.
היא גם התחילה למתוח עליי ביקורת. למה מי היא בכלל.
אמרתי לה שכולנו השתננו, גם היא. ושתפסיק לחשוב שהיא מושלמת,כי היא אפילו לא קרובה.
היא נעלבה. who cares.
אחרי כל מה שהיא עשתה לי,אני צריכה להתחשב בה? לא נראה לי.
היא חברה טובה שלי,אבל זה לא נותן לה זכות לומר לי להשתנות.
סיפרתי את זה גם לתומר.
הוא אמר שהוא מעדיף אותי ככה,אבל שהיא נשמעת דיי משכנעת.
בכיתי לו בטלפון, המון זמן שלא בכיתי ונפתחתי בפני מישהו.
הוא ניחם אותי, הבן אדם הזה פשוט מדהים.
אני כ"כ אוהבת אותו.
תעשו טובה ותגיבו,
פולי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
