לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

miss kitty fantastico


תהא השטחיות מרבץ רגליכם והרדידות - מאור לנשמתכם. עיבדוה!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

יבולי אסיף 3


 

 

כמו בכל שנה עבדתי בשדה, קצרתי, קטפתי וליקטתי והנה מבחר מהסרטים שראיתי. השנה הכנסתי גם סרטים שראיתי בראש השנה, כי הזמן קצר והמלאכה מרובה.

 

ראשית, צפיתי ב"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן". כן, רק עכשיו. לא צריך להציג את הסיפור הזה - בראד פיט נולד זקן ומצעיר ככל שהשנים נוקפות - מבוסס על סיפור קצר של סקוט פיצ'ג'רלד (עם הדייזי מחויבת המציאות *) ומבוים על ידי דיוויד פינצ'ר.

סרט ארוך מאוד אבל אין בו רגע דל, מרגש, משתמש באפקטים וטכניקות מיוחדים.

 



 

אחר כך צפיתי ב"אלברט נובס" על אישה שחיה כגבר ועובדת כמלצר בבית מלון בדבלין בסוף המאה ה-19.

אלברט היתומה (אף אחד לא יודע מה שמה האמיתי) החלה להתחפש כדי להתקבל לעבודה במועדון גברים על מנת להתפרנס ואז הפרסונה הזו הפכה להיות חלק ממנה (ממנו). הוא חוסך כסף כדי להגשים את חלומו - לפתוח חנות טבק.

בתפקיד הראשי גלן קלוז המעולה. סרט נפלא.

 

 


 

בחג השני של ראש השנה צפיתי בחלק השני של טרילוגיית "משחקי הרעב" - "התלקחות". אני לא אספר שוב על מה הסרטים, רק אומר שהחלק השני הרבה יותר טוב מהחלק הראשון (שהיה קצת לוקה עלילתית) ושהוא הועבר באופן כמעט מושלם מהספר לסרט. הצילום והבימוי נהדרים (טוב, הסרט השני עבר מגארי רוס אל ניצוחו של פרנסיס לורנס [שום קשר משפחתי לג'ניפר] שביים את "קונסטנטין", אחד הסרטים האהובים עלי ever). אומֵר גם שתלכו ותקראו כבר את הספרים! (פה כתבתי על הספר הראשון.)

ומכיוון שאני לא מתכוונת להכביר מילים על הסרטים, אני אדבר פה על גייל הות'ורן. אני עדיין בצוות פיתה, האופה הסיסי שמישהו ישב לו על הפנים (כי תכלס הוא יותר מתאים לקטניס. למה? תקראו כבר את הספרים!!!), אבל פתאום בסרט השני "גיליתי" את גייל.

אומר זאת כך, יונית: עשרה קבין של זרע מושלם ירדו אל העולם ושלושה מהם נטלו האחים לבית המסוורת' (ואחד מהם נטל ג'נסן אקלס האליל, שאם אי פעם יתרושש, הוא תמיד יכול למכור תרומת זרע באיביי).

 



 

"פיסת גן עדן" - סיפור אהבה סתמי בין חולת סרטן סופני (קייט הדסון) והאונקולוג שלה (גאל גרסייה ברנאל שהיה אנמי מדי ונמוך מדי והתלהבתי ממנו יותר פה).

 



 

אבל שחקני המשנה היו נחמדים, למשל טריט ויליאמס בתור אבא של קייט, סטיבן ובר (שהיה גם אבא של קרולין צ'אנינג ב"מרוששות") בתור הבוס שלה, קאתי בייטס בתור אמא שלה, אלן דייל (שהיה גם אבא של פני ב"אבודים") בתור רופא בכיר שמכניס אותה לניסוי קליני ו-וופי גולדברג (בתפקיד עצמה) בתור אלוהים (שזה אומר שהדסון די נאורה מהבחינה הזו שהיא מדמיינת את אלוהים כאישה שחורה).

  

 


פה הדסון ואלוהימה מבלות בלוויה של הדסון

 

ביום שישי אחרי החג הראשון, הוט שידרו בבכורה את "כוח משיכה" (גרוויטי) - סנדרה בולוק כמדענית בחלל שנאבקת לשרוד, ולצידה ג'ורג' קלוני (שאבד לנו לאחרונה). זה סרט שבו הצופה יושב על קצה הספה במשך 90 דקות. אני אישית גיליתי מדי פעם שהפסקתי לנשום.

במשך הצפייה את לא חושבת על זה, אבל אחר כך קראתי על האפקטים ועל המורכבות הטכנית שכל העושים במלאכה היו צריכים להתמודד איתה על מנת לעשות את הסרט הזה, והבנתי למה לקח שש שנים עד שהבמאי אלפונסו קוארון הגיע לאקצ'ואלי צילום עם שחקנים. זה לא הנצח שלקח לג'יימס קמרון לעשות את "אוואטר", אבל בכל זאת....

הצילום המרהיב והתחושה שאת באמת בחלל, כולל תחושת החנק, הבדידות והייאוש הקיומי, לגמרי מפצים על כמה נקודות תורפה קיטשיות בעלילה.

 

"הטיהור" (The Purge) - מותחן המתרחש בשנת 2022 (8 שנים מהיום) ובו הממשלה האמריקאית הצליחה לבער כמעט לחלוטין את הפשע, להקטין את מימדי העוני ולהוריד את אחוז האבטלה ל- 1%. פעם בשנה (ב-21 במרץ) מתרחש "ליל הטיהור" - במשך 12 שעות, משבע בערב ועד שבע בבוקר, הפשע הוא חוקי, אפילו רצח. במהלך שתיים-עשרה שעות אלה המשטרה אינה עובדת (זה כנראה החלום הרטוב של השוטרים בישראל שגם בימי חול לא ממש אוהבים לעשות הרבה).

כשנכנס ליל הטיהור לתוקף, כל האזרחים "הנורמטיביים" מסתגרים בביתם. זה כמו יום כיפור, מינוס הרעב ופסטיבל האופניים. אנשים מצטיידים מראש בספר טוב או בסרט, כי בטלוויזיה משדרים כל הלילה משדר מיוחד המסקר את אירועי הדמים של הלילה ואוכל את הראש של מי שאיתרע מזלו לצפות, על ידי ראיונות שאינם מחדשים דבר ואשר עיקרם ויכוחים נושנים בין המצדדים בטיהור (למשל, פסיכולוג התנהגותי הגורס כי תוקפנות ואלימות הן יסודות המוטמעים באדם, ולילה כזה מאפשר לאנשים לשחרר את יצריהם על מנת לתפקד כאזרחים טובים ביתר ימי השנה) לבין אלה שמתנגדים לו וגורסים שהמטרה היא לא באמת פסיכולוגית/חברתית, אלא כמו תמיד - כסף. הקרבנות העיקריים של ליל הטיהור הם החלשים, ואם הורגים את העניים - אז לא באמת יהיה עוני, לא ככה? הטיהור, כשמו כן הוא - מטהר את הרחובות ומנקה את האלמנטים הלא רצויים בחברה על מנת שתיוולד "אמריקה חדשה".

כמה ימים לפני ליל הטיהור הטלוויזיה משדרת נון-סטופ פאקינג תשדירי שירות ממלכתיים הקוראים לאמריקאים להיות אזרחים טובים ולהשתתף בטיהור.

איתן הוק הוא איש מכירות של מערכות אבטחה משוכללות שעושה חיל בעסקיו. יש לו רעיה (לנה הידי) ושני ילדים, בן ובת.

ליל הטיהור נפתח בצפירה (ומסתיים בצפירה) וכמה דקות לאחר שכל הדיירים בפרבר המבוסס נועלים את דלתותיהם וחלונותיהם ומפעילים את מערכות האבטחה שלהם, מגיע הומלס אל הרחוב וזועק לעזרה. הבן הקטן של הוק, ללא ידיעתו של האב, מנטרל לכמה שניות את הנעילה הביתית ומכניס אותו פנימה.

בעקבותיו של ההומלס מגיע קבוצה של צעירים סדיסטיים שבעיניהם אלוהים ברא את ההומלסים כדי שיוכלו לצוד אותם כמו שצדים חזירי בר, כספורט. הם קוראים להוק ואשתו להסגיר לידיהם את ההומלס, ולא - יפרצו לביתם וגורלם יהיה כגורלו. עכשיו על הוק להחליט האם למות כאדם מצפוני ומוסרי או לזרוק את ההומלס החוצה ולהגן על משפחתו.

התסריטאי והבמאי ג'יימס דה-מונקו מנסה להעביר בסרט הזה ביקורת על מעמדות, מדיניות ממשלה בנוגע לעוני ועוד כוונות טובות, אבל בקושי אפשר להתרכז במה שהוא אומר מרוב אקשן ושלוליות דם.

 

בחול המועד הלכתי לראות בקולנוע את "הרץ במבוך" עם שתי חברות. "הרץ" מבוסס על עוד טרילוגיית (כי ספר בודד כבר אי אפשר, אחרת איך תחלבו את המותג עד שיצטמק?) YA ספקולטיבית, המספרת על נער שמתעורר במעלית משא בלי לזכור מי הוא, ומגיע לקרחת יער מוקפת במבוך אבן, שבה חיים עוד עשרות נערים שהגיעו לשם בנסיבות דומות. מה זה המקום הזה? מי יצר אותו? למה הם לא יכולים לצאת?

את הנער בתפקיד הראשי מגלם דילן או'בריאן שמשחק גם את סטיילס, העזר כנגדו של סקוט מקול, הנער-זאב ב"זאב צעיר". התפקיד הזה מאפשר לאו'בריאן להראות מנעד רחב יותר של משחק לעומת התפקיד שהוא עושה ב"טין וולף". אם שם הוא פשוט החבר הכי טוב של הגיבור שהוא לפעמים "גופי" ולפעמים קצת שלימזל, זה שלעולם לא יהיה אמיץ וחזק כמוהו, וגם לא ישיג בקלות את הנערה כמו הזאבון שלצידו - ב"הרץ" הוא יכול להמחיש עוצמה פנימית, כושר מנהיגות ואפילו כריזמה.

 

 


 

קומדיה טיפשית שראיתי בחופש היה "למות על סקס" (באנגלית Sex and Death 101, כפי שאפשר לראות לפי ההמשך, זה משחק מילים), אבל לפחות במשך 117 דקות היה אפשר לשטוף את העיניים בסיימון בייקר (המנטליסט, הסניגור) שהוא פשוט פרסומת לבלונדיניוּת ושיניים לבנות וכל מה שטוב בייצוא של אוסטרליה השמשית.

הסרט מספר על רודריק בלאנק, בעל רשת מסעדות למזון מהיר, שיום אחד מקבל באימייל רשימה של 101 שמות. את 29 השמות הראשונים הוא מזהה, אלו כל הנשים ששכב איתן עד עתה, והוא מבין שהיתר הן נשים שהוא ישכב איתן בעתיד. מצד אחד, הוא חוגג על הרשימה הזו ומזיין כמו הארנב של אנרג'ייזר, אבל מצד שני, הוא מאבד את שמחת הרדיפה והכיבוש.

בין השחקנים המוכרים גם ג'ולי בואן (בוסטון ליגל, אד ואשתו הראשונה של בעלי ב"אבודים"), וינונה ריידר וניל פלין (השרת ב"סקראבס") בתור החבר הכי טוב שלו.

 



 

ואחרון חביב, סרט בריטי מתוק בשם "כל הזמן שבעולם" (About Time) של הבמאי ריצ'רד קרטיס ("אהבה זה כל הסיפור" וגם כתב את "נוטינג היל", "ארבע חתונות ולוויה", "מיסטר בין" ו- Black Adder וגם את הפרק על וינסנט גוך בדוקטור הו!), על בחור בן 21 שאבא שלו לוקח אותו לשיחה ומגלה לו שכל הגברים במשפחה יכולים לחזור בזמן לעבר שלהם. בתפקיד הראשי משחק איזה ג'ינג'י אירי שמסתבר ששיחק את הבחור שמת בפרק הראשון של העונה השנייה של "מראה שחורה", אבל השחקנים המוכרים בסרט הם ביל ניי בתור אבא שלו, מרגוט רובי (לורה מ"פאן אם") ורייצ'ל מק'אדמס בתור אהובתו.

זה כמו "אשתו של הנוסע בזמן" רק חמוד ועם פסקול מקסים.

 

 


 

* אגב, באחד האמשים (שנפלו על יום חול רגיל בהחלט או סופשבוע גנרי) צפיתי גם בעיבוד החדש של "גטסבי הגדול" עם ליאונרדו דה קרפיון, שהיה נוצץ וצבעוני ועשיר כמו קליפ מושקע מאוד. אני עדיין מנסה לתפוס את הגרסא המקורית עם רוברט רדפורד בשעה נורמלית.

 

וזהו, לצערי, נגמר החופש.

נכתב על ידי , 18/10/2014 20:14   בקטגוריות מכורה לטלוויזיה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של miss kitty fantastico ב-22/10/2014 20:05
 





Avatarכינוי: 

בת: 18

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmiss kitty fantastico אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על miss kitty fantastico ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)