12/2010
דיואי חתול ספרים
אני קוראת עכשיו את "דיואי" של ויקי מיירון, שמבוסס על סיפורו האמיתי של חתלתול שמישהו זרק לתיבת ההחזרות של הספרייה בעיר הקטנה ספנסר באיווה, בלילה הכי קר בשנה שהטמפרטורה בו צנחה ל-20 מעלות מתחת לאפס.
דיואי היה אז בן שמונה שבועות אבל נראה כמו בן 8 ימים, הוא היה מפוחד וקפוא וסבל מכוויות קור בכפות רגליו. צוות הספרייה, ובראשו ויקי – המנהלת, אימץ אותו ובמשך 19 שנה הוא התגורר בספרייה ושינה את פני העיר שלו לנצח.

ויקי תלתה ליד דלפק ההשאלה בריסטול כתום ובו כל מה שדיואי אוהב ולא אוהב:

יש עוד דברים חמודים כאלה בספר כמו התפקידים של דיואי בספרייה, סדר היום שלו, כללים לניהול ספרייה ע"י חתול וכו', אבל הסורק שלי התקלקל ואין לי חשק וכוח להקליד.

ויקי ודיואי
והנה גם האתר של דיואי:
http://www.spencerlibrary.com/dewey.shtml
וזה התירוץ האמיתי לפוסט הזה, שיר שנשביתי בו מיד, של צמד בריטי, שאלבום הבכורה שלו יצא השנה, בשם Hurts. הסגנון שלהם מוגדר כסינת-פופ/אלקטרו-פופ/ניו וייב. לשיר קוראים Silver Lining. למי שאוהב אני ממליצה להקשיב גם ל- Blood, Tears and Gold ול-Devotion עם קיילי מינוג. אחשלי קורא להם שירים של נשנשים...
|