אז חזרתי לעבודה ואני רוצה להגיד לכם שסמים זה טוב. אני מאוד ממליצה. ואם מישהו אומר לכם אחרת, זה רק מקִנאה.
מיום שני שעבר אני סובלת מכאבי ראש חזקים שרק החריפו. הרופא שלי, ד"ר דימיטרי האדיש, לא ממש ידע מה זה. הוא אמר שזה או מיגרנה או בעיה בעיניים. באותו רגע הייתי שמחה שאיזה האוס יאבחן אותי, גם אם הוא היה קורא לי שקרנית. קבעתי לי תור לרופא עיניים, אבל זה רק בעוד שבועיים. יש תחכום בשיטת העבודה של הכללית (ולא, אני לא מדברת על "חמודי"): הם צופים נשירה ודילול של החולים שלהם עד בוא התור – 3% סתם נשברים, 8% מבריאים ו-1% מתים עד שהתור שלהם מגיע. אבל צריך להגיד תודה לאלוהים ולמדינה שיש לנו ביטוח בריאות.
אתמול שכבתי במיטה ודמיינתי את עצמי קורעת נתחים נתחים מקרקפתי ואחר כך עוקרת לעצמי את העיניים ונותנת אותן מאכל ליונים. ואז עשיתי טעות והתקשרתי לאימא שלי כדי ליילל לה, כי בסביבות ארבע אחה"צ היתה נקישה בדלת, היא נכנסה כשידיה מלאות בקופסאות אוכל והתיישבה לידי כדי לוודא שאני גומרת מהצלחת. ואני, מה בסה"כ רציתי? למות בשקט במיטה שלי (לבסוף דחיתי את גסיסתי המפוארת כי הפיג'מה שלי לא התאימה לאירוע וגם ריחמתי על סרט הוולקרו הקטן המתכנה "תלתול").
לאחר מכן נאלצתי כמעט לגרש אותה מהבית עם מקל של מטאטא, כי היא היתה כבר חגורה בסינר ושמה פעמיה לשטוף לי את הכלים.
אבל זהו. עכשיו בסדר. בזרם סמי השמחה שלי שטות כמה מולקולות של דם, וכך יכולתי בבוקר לארוז את מטלטלי, וביניהם יוגורט פירות יער וכמה חפיסות שכתוב עליהם "פורטה", וללכת לעבודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: