צ' צ' ציינג'ז. הכותרת היתה אמורה להיות אחרת, אבל החלטתי להמשיך לחשוב חיובי. תחילת שנת 2008 היתה על הפנים ואני מקווה שזה לא אומר כלום לעתיד.
אז השותפה שלי עזבה ואני עובדת כמו אתון. אתמול ושלשום אכלתי ארוחת צהריים רק בארבע אחה"צ, היה לחץ מטורף, פיגורים מטורפים בדד-ליינים, ערפגון אחד שבטוח שאני מנופפת בשרביט הקסם שלי והעבודה גמורה, וכדי שיהיה עוד טיפה מעניין, גם היו בעיות בשרתי המחשב.
אתמול כשיצאתי מהעבודה עם דקירות מאחורי העין השמאלית, נזכרתי ששכחתי לשתות. בלילה התינוק גדל והפך בבוקר לשיתוק של כל הקרקפת.
היום, ברוך השם, התחיל יותר רגוע, עם אחד קפה חזק, שתי קפליות לבנות, קצב עבודה שפוי ואפילו מענה למיילים.
אתמול עברתי מקום, למקום שישבה בו השותפה שלי. יש לי מדפים, לוח שעם ופרטיות (שדרוג!), אם כי אור השמש לא כל כך מגיע לשם. למה צריכים תמיד להיות חסרונות שיעיבו על היתרונות?
הנה עוד טבלה כזו של יתרונות וחסרונות. אני מתאבלת על הבקרים הפנויים שלי, של לקום יותר מאוחר, לשבת בסלון עם כוס קפה מול VH1, לפעמים להספיק דברים קטנים בבית כמו להוריד כביסה, לתלות כביסה. כאלה מין.
אנשים פה עוד לא הפנימו שאני כבר לא נשארת עד שמונה בערב וכבר אי אפשר לחכות עם העבודות עד בוש ועד בכלל (שום קשר לג'ורג' דבליו). מכאן (חלק מ) הלחץ – לסיים לפני שאני אורזת ומנופפת לשלום. ואני אורזת, באבוהה אני אורזת. אמנם אני עובדת רק שעה אחת יותר, אבל כשמגיע הזמן ללכת הביתה, אני מרגישה כאילו דרסה אותי משאית, כאילו כבר לילה. טוב, וזה שכבר חושך בחמש לא ממש עוזר. הנה יתרון כיפי – עוד מעט קיץ ויהיו לי יותר שעות אור לעצמי. אז לפחות אני עומדת על זכותי הבסיסית לצאת בזמן.
ז'קלין, תחפפי ללקוחה. הביאו "לי" מישהו שבין היתר ייכנס לטריטוריה של אנגלית ותחקיר, אבל גם אמור לעזור לי. איך אני שונאת לעשות חפיפה!
כמובן שזה מגדיר את התירוץ "אין מספיק עבודה לשתיים" כשקר כלשהו.
הוא נראה כמו עכברוש אבל נעים לדבר איתו. גם חובב חתולים וקרוע על קולנוע (ולא קרא מעולם את עין הדג! וברור שהיה דרוש מילוי החור בהשכלה במיידי), ומִשכך כותב בלוג ביקורות סרטים.
הוא אתמול פרש בפני את עשרת הסרטים האהובים עליו ("ראן" במקום הראשון), ואני – שאחת מהחלטותיי לשנה החדשה היתה לחבב את עצמי כמו שאני (כמו שגוון סטפני אומרת: It's my shit) – שטחתי בפניו דיאטה כלבבי, עם שמונה כפיות סוכר ומונסודיום גלוטומט (אפשר לראות את הלא-טראש שלי מצד שמאל).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: