הכרתי מישהו... הוא גר ממש קרוב, יותר קרוב מיוגב, הוא גם יותר מבוגר ממנו. הוא הזמין אותי אליו מחר, הוא ממש יפה וחכם ונהדר.
נחמד כזה, מעופף קצת.
זה הרגיש לי ממש כמו דודה פולניה שמשדכת בינינו, אתמול בארבע לפנות בוקר. רק שזו לא הייתה דודה, זאת הייתה אמא שלי.
אישה שעליה המציאו את המילה אגוזים! (או פסיכית, תלוי.)
עבדתי היום בבית תינוקות. האכלתי את לילך, ילדה עם העיניים הכחולות הכי מדהימות שקיימות בעולם הזה.
אני כל כך רוצה אחד עכשיו. אני מתיד חוזרת אליו, אל ההבטחה שלו. אני מתגעגעת.
זה מדהים אותי כל פעם מחדש כמה הם מבינים.
אני צריכה לישון שוב עירומה עם מישהו, מישהו שיחבק אותי, שיסתכל עלי כאילו אני הדבר הכי יפה וסקסי בעולם הזה.
אני רוצה שמישהו יחייך אלי כמו שהוא חייך.
רוצה שיאהבו אותי.
אני מנסה שלא לתת לתקופה שמתקרבת להטריד אותי. מנסה להיות עסוקה, ולא לחשוב יותר מידי.
אני מקווה שזה יעבור כמו היומולדת שלי ולא להיכנס לדיכאון יותר מידי.
הכל אשמתי בזמן האחרון.
ואני ממש מצטערת שלא איכפת לי יותר מידי.
~קייט~