.

מחכה בקוצר רוח.

יש עוד כלכך הרבה מה לעשות וזמן בשפע.

וכסף שצריך לחסוך ואנחנו פשוט לא מצליחות.

רוצה להתחיל משהו אחר, אמיתי. שונה.

רוצה כבר לא להיות פה, לא לדאוג לדברים הקטנים והכלכך לא חשובים האלה שמעסיקים אותי כרגע.

רוצה להיות אחראית על עצמי. להיות בנאדם בוגר באמת.

ללכת לבקר את האח.

ללכת ולאכול אוכל מקסיקני אמיתי שלא עולה לי משכורת וחצי בערך.

רוצה להתעורר מחר בבוקר כשכבר אוגוסט, שהכל יהיה מוכן, שאפילו יהיה לנו קצת כסף בצד. ופשוט לנסוע.

אני כל כך בוטחת בצעד הזה שכבר נמאס לי לחכות.

למי כבר יש דלוריאן?

~קייט~