.

בלי לשים לב דילגתי על חודש.

החיים כל כך עמוסים שאין לי אפילו זמן לעצור, לנתח, להבין.

לאמא יש יום הולדת, היום. מאחל לה את כל הטוב והאושר שבעולם. היא מלאך, ומגיעה לה יותר ממה שהיא אי פעם נותנת לעצה קרדיט. הלוואי והייתי בת טובה יותר, הלוואי ולא הייתי נוסעת רק כדי להיות כאן בשבילה. אבל היא תומכת, אומרת שהגיע הזמן שלי לעשות את זה.

כנראה שהיא צודקת.

אני מאושרת. אני מאוהבת. וטוב לי.

הבלונדה שלי מדהימה ואני פשוט... מודה לאלוהים שהיא שלי.

החיים שלי כרגע הפכו לטבלאת ייאוש. כל יום אני מזכירה לעצמי כמה זמן נשאר עד שהמטוס ממריא. ואז אני נלחצת לגבי מה עוד נשאר וכמה כסף אין לנו... אבל אני עושה את זה, קופצת את הקפיצה הכמעט בלתי הגיונית הזאת עם הבנות שאני הכי סומכת עליהן בעולם הזה. עם החברות הכי טובות שלי. ואז זה קצת פחות מפחיד.. קצת..

חיים הא?

למה לא הזהירו אותי שזה לא קל?

ובכל זאת, די מאושרת.

~קייט~