.

זה מה שרצית לא?

הפכת את כל החיים שלך, את כבר נפרדת מכולם, את נכנסת למינוס די גדול בבנק...

למה?

כי זה מה שאת רצית!

אז למה אני משותקת מפחד?

למה זה כלכך נורא ומפחיד?

למה את והחברה לא מפסיקות לריב על כל שטות?

למה הדמעות?

אני לא יודעת אם אני יכולה לעשות את זה. אם אני עדיין רוצה.

לא מצליחה לנשום לפעמים.

את רוצה, בטח שאת רוצה.

רצית את זה מאז שאת הפכת להיות מבוגרת אחראית וזה... מאז שאת זוכרת.

חוויה.

הרפתקאה.

משהו אחר, נוף אחר! אלוהים איך אני כמהה למשהו אחר בעיניים. מספיק לי כביש 1 מהקיבוץ למבשרת. מהקיבוץ לת"א. מהקיבוץ לבית של אמא שלה. וחזרה. אלוהים, רק לראות משהו אחר.

החיים הקטנים שלי לא חשובים. אני רק בורג, לא משנה לאן אני אלך.

בורג.

______________________

היה יום הולדת והיה נהדר. טרם הספקתי לבחון. לקחת רגע לנשום ולהבין מה עבר עלי. מה השתנה.

אני צריכה רגע שלי. שקט.

אבל תודה רבה רבה לכל העוסקות במלאכה. וסליחה למי שגנבתי לו את הקליפר. אני אוהבת אותו מאוד אבל גם מוכנה להחזיר.

גם אפריל בא, אוטוטו הולך.

ימי זיכרון כשיש אח תינוק בצבא זה ממש לא פשוט. אבל אני לא מתעסקת בזה.

בורחת.

מעשנת.

הכל רק כדי לא לחשוב.

לא עלי.

לא עליו.

לא על הנסיעה.

כלום.

רק לא לחשוב.

~קייט~