.

אז, לא היום הכי נפלא לכתוב בו, מרגישה כמו שק ריק של משהו... עייפה. גמורה.

כבר שבועיים שיש לי וירוס בבטן וזה ממש לא כיף כמו שזה נשמע.

אבל מעבר לזה טוב. ושמתי לב שלא כתבתי כל מאי ואוטוטו סוף החודש, אז הנה אני סוגרת פינות.

-אין לי עבודה כבר חודש וחצי.

-אין לבת הזוג שלי עבודה.

-אין כסף לטוס אבל יש כרטיסים, אז התכנון הוא לחיות על מנות חמות ובשק"ש עד שנסתדר. (אבל הרי, אם לא עכשיו אז מתי?)

-פתאום היא רוצה ילד.. וזה מלחיץ? אולי.. מרתיע יותר. אני לא מוכנה. לא עכשיו כשאין לנו אפילו שקל לעצמנו.

-אתמול בא אח, ילד טוב. אני אוהבת אותו, אבל עישן לי את כל החומר ששמרתי עד המשלוח הבא. זה מבאס. אני כלכך טוב בלתקצב את עצמי. כלכך נחמדה כשמבקשים.. ועכשיו נגמר לי ואין לי שקל לקנות עוד... מתסכל.

חוץ מזה יש תשלומים לביטוח לאומי. יש חובות של טיפולי בריאות.

ממתי אין לי כסף?

איך אני הפכתי להיות זאת שאין לה עבודה?!

איזו חסרת אחריות אני בחיי הבוגרים.

אז הכל נשאר חבוי עמוק בפנים עד אוגוסט, אז, בתקווה ובתפילה, הכל יסתדר.

אנחנו מוכרות את האוטו, אם מישהו מעוניין או מכיר מישהו שמעוניין :)

תודה על ההקשבה,

~קייט~