את השיר הבא אני מקדיש לקרן [אכן, הטעם בקישור – מועט]
ולא מפאת איזו סיבה מיוחדת
אלא משום הערכה כי הוא קולע לסגנון שהיא תאהב
וגם משום התחושה כי תתחבר אליו בפרט, ובאופן אישי.
ואתם יודעים מה – אולי למרות כל נחשיב זאת, "סיבה מיוחדת"..
בערה.
בהבנה כי על דברים כ-אלה
בל מיעלו על פה כל עוד חיי
אני לוקח כדורים של פלא
ומבכה אותם כמרד נעוריי
כשהטפיפות של הרגליים
סביבי זורות אבק קסמים
באש גדולה על קו המים
טובעים דברים נעלמים.
קושיה היא:
כי אנחנו אנושיים דיו בכדי לשאול שאלות מסוימות,
אך לעיתים, אנושיים מדי כדי לענות עליהן..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™instinct
