להתחיל מאפ0

איני זוכר את אחרית הפעמים בה עשינו אהבה.

אני זוכר אותה קרובה, ניצי שיערותיהּ

עורפהּ המסומר מתלטף במעטה שפתיי.

את תנוך אוזנהּ.

את הבל פיהּ משתחל, ומחלחל.

אני זוכר מבט עיניהּ, המוצף, לוחש בבכי, "כמה ממך.

כמה אתה שאתה, כשבתוכי."

את זה אני זוכר. כן,

את זה אני זוכר, במעורפל

כיצד שכבנו. איך רכנה אז מעליי, ובדמעות

נכנסתי אל תוכה.

עוד אני חודר. והיא בוכה. ועוד אני חודר.

"רק אל תחדל. איני רוצה

שכל זה יגמר."

בכלל, מה אני זוכר מזה

עכשיו.

"הכל זורם. אי אפשר לטבול פעמיים באותו הנהר."