טוב לי.
אינני מזדרז לדבר על זה
יותר מדי. אולי, אתם יודעים
"אולי" הרבה דברים.
אבל כרגע - טובה עליי המחשבה
אני לא רוצה לכתוב את זה אפילו
אולי אחליט כאילו, ששגיתי
תוך כדי כתיבה.
למעשה, אני חושב שאלך
עם הטוב הזה שלי.
רחוק ואשתוק ככל שאוכל -
אשתוק רק כדי שלא תהיה לכם בעיה.
אתם יודעים, שפתאום כל כך טוב לי
ומזמן לא היה.
(גם זה שיר ישן)
לתנאים טובים מתרגלים מהר.
שיעור באנטומיה של הלב: עצב האהבה
ילדים וילדות הקשיבו והסכיתו כי היום אספר לכם סיפור על מאפיין אנושי מיוחד במינו – הוא נקרא.. עצב האהבה! חוקרים מוסמכים ברגשותולוגיה ממקמים את תחילתו של העצב ממש מתחת לעליה השמאלית של הלב, ולדברם הוא מתפתל דרך הקיבה ובעד הגרון בדרכו אל המוח. תיאוריה זו מסבירה, כך לדברם, תופעות רבות ומוכרות הנקשרות באהבה כגון "כאב הלב" המוכר, שהוא בעצם לא יותר מאשר מתיחה חסרת מידה של העצב הנ"ל, "פרפרים בבטן" שהם למעשה רגשות העושים את דרכם אל המוח בדחיפות ובחטף, "מחנק בגרון" ובכלל הקושי לדבר לפעמים באהבה, זאת כמובן בשל עומס היתר על החוט התשוש אשר לא מאפשר מעבר אוויר, וכמובן, ה"שיגעון" שאחרי הפרידה, הכעס, העצב העמוק וכל אותם הרגשות המתפזרים חסרי הכיוון אשר בעצם נשפכים חסרי תכלית מתוך עצב האהבה הקרוע.
ובכן, דבר אחד שתמיד היה ידוע, גם לפני הוכחת קיומו הסופית של העצב – הוא שהסימפטומים אינם ניתנים לריפוי. ברגע שנשברה אהבה אחת – האהבה הבאה, אם תימצא, תהיה מוגבלת מן קודמתה ובעלת פחות פוטנציאל. כך גם באהבה הבאה, וזאת שאחריה, וזאת שאחריה.. בדיקות רבות נעשו בנושא ועד כה הורו כולן רק על כיוון אחד. החוקרים היו משוכנעים כי עצב האהבה אכן מתנוון עם השנים, ועם האהבות הנכזבות. מאות מיליוני אם לא מיליארדי אנשים שאהבו ואיבדו, אהבו ונפרדו, אהבו ונעזבו הראו כי עצב האהבה שלהם יכול היה בכל פעם להעביר רק אהבה חלשה ועמומה מקודמתה. היו אשר טענו (בעיקר לאחר חוויות של כמעט-מוות) כי עצב האהבה שלהם נרפא ואפילו חזר להיות בדיוק כמו בילדותם, אך המקרים הנדירים הללו לעולם לא תועדו בספרות.
זאת אומרת, עד היום רבותיי. עד היום! אני שמח להודיעכם בזאת ממקור ראשון כי עצב האהבה הוא בר ריפוי. זה ממצא רגשי-מדעי ראשון במעלה. אינסטינקט עבדכם הנאמן (ובמקרה הזה גם ה-test subject שלכם) הרגיש בזאת ממש לאחרונה. זה קרה בעודי שוכב במיטה ליד בחורה מסוימת, ולאחר השתוללות ראויה לשמה. חשבתי לעצמי, "וואו, האינטימיות הזאת. כמה מוזר זה לדמיין שהיא חלקה אותה עם בחורים אחרים. שנגעו בה, והיא נגעה בם, ממש באותו האופן בו נגענו אנו אחד בשניה אך זה עתה. כמה מוזר." וזה עשה לי משהו. אל תבינו לא נכון – אינסטינקט לא מאוהב באף אחת כרגע, אבל זה רק מחזק את טענתי. ההבנה הזאת שניצתה בי, האכפתיות שליבי פתאום גילה, הרגש המעיק הזה שהוא נחלתם של כל כך הרבה מתבגרים אחוזי קנאה. כמעט שכחתי שהוא קיים. וכמה טוב, כן, כמה טוב להיזכר..
אינסטינקט, שנראה כי הולך במסלול הנכון מבחינתו - 180° לאחור
וחוזר לאהוב כמו ילד.. :)
"תשמעי, איך שזה נראה כרגע - אני סיימתי עם הצ'קליסט. הייתי עם X בחורות בחיי, ואני מוכן לוותר על ה-X הבאות בעבור רק עוד אהבה אחת כמו שידעתי פעם."
בכולנו יש דרך אשר צריכה להיעשות. ובחלקנו, לעיתים, נעשית כל הדרך הזו כולה, רק כדי להגיע חזרה לבראשית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™instinct
