5/2010
 בפעם הראשונה, ובפעם האחרונה.
העור החלק הזה
הרשי לי ללטף את העור החלק-חלק הזה
לעשות בו דבר מה עדין,
לכסותו במשהו שקוף
להניח עליו פרפר, שיעוף
ממנו כמו מפרח.

מוקדש לזו שלא מספיק הוקדש לה עדיין. (ולעולם?)
מכתב פרידה, מכתב תודה
אני מצטער, אבל לא משנה כמה חרמן אהיה וכמה בודד - אני בן אדם ששוכב עם בחורה רק מתוך אהבה
(או יותר מזה, אבל לא פחות). לפעמים אני מצטער שאיני יכול אחרת, אבל ברובו של הזמן אני מוקיר
ומעריך את ה"מגבלה" הזו, אם אכן אפשר לכנותה כך. כמעט מצחיק שלאחר כל ההתחבטויות בנושאים
אחרים לגמרי אשר הטרידו אותי בתחילה, הפכה דווקא פיסת ידע זו לגבייך שנרכשה רק לאחרונה, לזו
המטה את כף המאזניים. איני מסוגל, פשוט איני מסוגל לקיים קשר עם בחורה שאני יודע כי מידותיה
מאפשרות לה לשכב עם אחרים מתוך פיזיות גמורה. מעשה האהבים בעיני הוא סוד כמוס ומתוק
שמספרים רק למתי מעט נבחרים ולאחר יצירת קשר אמיתי ועמוק. לא אוכל לחיות עם הידיעה שאת
הסוד הזה קיבלתי ממך בחסד ולא בזכות, וכי יכולת לספרו לולא היית עימי, לרבים אחרים הזכאים לו
פחות אם לא בכלל.
בליבי ידעתי כי לעולם לא נהיה חברים, גם הצהרתי זאת באוזניי רבים מתוך כנות אמיתית, ואני בן אדם
שעומד במילת ליבו. בליבי שוב, ידעתי כי התכונות המאפיינות אותך מסואבות מדי ברעות החולות של
העולם ה"מודרני" ושל דחיקת הרגשות, ואם דבר יעצור בעדנו מלממש את כמיהתנו רבת השנים יהיה זה
תמיד המחסום. אנחנו שונים מדי. כלפי חוץ אנו כל כך דומים, אבל בכור ליבתנו, היכן שפורצים הרגשות
הראשוניים, מעט לפני משכנו האלוהי של תת המודע - אנחנו שונים בתכלית. זאת מתוך מה שאני שומע
ממך כעת ומתקשה לקבל - אנחנו שונים בתכלית.
אנה הביני, אני מוכרח לבחור בעצמי הפעם, בהתקדמות הרוחנית שלי במקום בהתקדמות הפיזית בה
בחרתי עד עכשיו. הבחירה הזו קשה בשני אופנים - זו הבחירה הראשונה שאני מבצע לטובת המישור
הרוחני מזה חמש שנים ויותר, ואם אין זה מספיק, אז בנוסף על כך, בבחירתי זו נאלצתי לוותר עלייך.
כולי תקווה ותפילה כי משוכה זו תהיה משוכתי האחרונה (כי היא גם קשה מכל דמיון), ואחריה הדרך
למימוש עצמי אשר כה התאוויתי לו תיסלל כמקסם. זה השלב יקירה, שנה אחורה וודאי כי הייתי מבצע
את בחירתי אחרת, אך זה השלב וזוהי העת, עכשיו סוף סוף - לשנות צורה בחזרה, אל מעיין.
יום שישי ה-14 במאי, 2010.

פעם הייתי אומר לעצמי: "תהיה איתה, מה כבר תפסיד?", סך הכל אתם נהנים יחד בכל המישורים ובטוח
תוכלו להחזיק כחברים איזו שנה ואפילו שנתיים. תראה עוד עולם, תדע עוד אישה, אולי גם תתנסה
בחוויות חדשות, תעביר את הזמן בכיף.
פעם, עוד כשהייתי בהלך הרוח הנ"ל, מישהי חכמה הסבירה לי זאת כך: "זה לא שאני מתכננת את
החתונה שלנו, אבל לו הייתה לי הידיעה כי בטוח שלא נתחתן, היה הקשר מאבד בעיני כל ערך מראש."
לא הבנתי זאת אז, אבל כיום אני שוב מבין.
|