להתחיל מאפ0

גבר חודר אל הגוף כגודל האגוצנטריות שלו.
כשגבר חודר, הוא חוזר

אל כל הדרכים שעבר.

הוא חוזר אותן שוב, בחושך.

אין הוא הוגה בהן יום ביומו

וזה מה שמפחיד

אותו בעיקר.

כי אז בחושך הוא חווה אותן מהתחלה,

בחושך הגבר זוכר דברים כאלה, שקרו.

ואַתְּ, אל תהי טועה -

גם הגבר אינו תמיד מודע.

כשהוא גומר הוא לפעמים צורח

או נאנח אותן מתחת לשפה

או תופס להן בשיער וקורע,

אבל לא מדבר מלה.

כשגבר חודר הוא עושה זאת

בחלחלה.

בכל הנשים שאנס הוא צופה,

וכל הבתים שהרס קורסים תחתיו בבהלה 

והוא לא יכול לדבר

כתמיד, הוא לא יכול לדבר

מלה.

"הצלקת הקטנה במרום זרועה

העידה שלעולם לא תחלה במחלת האבעבועות

ועיניה העידו שלעולם לא תתאהב שוב:

היא שייכת למפלגה השמרנית

של אוהבי אהבה גדולה אחת בחייהם."

אינסטינקט,

שמעדכן הרבה פחות בימים אלו, אבל זו באמת דוגמא למשהו רע אשר נובע מן הסיבות הכי טובות שישנן.