להתחיל מאפ0

על הקיץ.

חומו אינו מעיק בעצמותן.

מה שהיה לייבש

בהן מזמן יבש,

מה שאבד

עף ונידף לו בחולות

ולא ישוב.

בלילות הקיץ החמים

הן נוטות לדמיין,

מה שריק

הוא בעצם מלא.

קול שתיקה, הערב

הוא שינתן העמוקה

של חיות הבר.

באור ראשון

יגוזו כולן לעיסוקיהן.

מה שהיה לייבש

בהן מזמן זיכרון רחוק.

מה להן לערבות,

לבכות על כל זה.

ראשן מושפל

ושמחתן שקועה

במה שיימצא

או שלא יימצא.

מה הן חושבות על

החורף שעבר.

האם הן זוכרות את

החורף שעבר.

את הגשם שנספג בהן

עד כלות.

ואיך שניעורו עצמותן

מן שיטפונות הפתע.

ואיך שכמו הפניקס

עלו מן החולות.

שיר שמוקדש למישהי.

ולא הצלחתי לבחור

אז הנה שני שירים מהאמן שבזמנו הוציא את הדיסק הטוב ביותר שנתקלתי בו עד כה: