הרוח הצחיחה מנשבת
בחוזקה הבוקר
כלו היה רודף זה החלל
בהתמדה אחרי זנבו
אם תישוב מהר דיו
היחיד מקווה
נקבל כולנו הזדמנות נוספת
בכל ציפייה יש עצב נבו.
השמש עולה כמו נר תפילה
על הבוקר
בריקוד צהבהב
ליבי נישא אל מעבר
למגדל המים האדום –
מילין רבים של אופק,
מעט מדי אדמה
כאן ועכשיו.
"משום מה כולם עדיין רעבים כשהם מגיעים אלי ואיילה מבקשת אוכל.
לצערי יש לי בבית רק טונה.
אני שואלת אותה אם זה יעשה לה טוב לאכול רק טונה מקופסא?
אז היא עונה:" לא מקופסא, מצלוחית.."
יום הולדת 5 לבלוג בא והלך לו
"רע לי, וגם ממש ממש טוב לי. אני לא מבינה את זה בכלל." קראתי היום, והפנמתי - שכך גם בדיוק אני מרגיש.
מעט כמו מארק צוקרברג מייסד הפייסבוק המאוס, שישב עם סוג של צ'אט מתוחכם ביד, מודל עסקי לא קיים ועתיד כלכלי לא ברור, עד שבאו מייקרוסופט משום מקום והציעו לו 200 מליון דולר על איזה אחוזון קטנטן מהפרויקט שהוא מטפח.
פחות במובנים מוחשיים, גם אני מרגיש שיש לי המון ביד, פשוט המון, ואם רק אסיר מעט מרעשי הרקע ואשא עיני אל האופק חצי שנה קדימה, ושנה - אגלה שבידי אוצר אמיתי של חיים.
וזו התורה כולה.
התגעגעתי לכְאן.
שלכם, אינסטינקט, שממש כמו מניות הגז – שווה גם הוא כל שנה, 50% יותר..
אה! ולמרות שנראים מגוחכים, סגוויי זה ממש מגניב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™instinct
