להתחיל מאפ0

ואני רק חשבתי

כיצד כבר אספר הכל

לראשון אשר ירצה לדעת

כי למה זאת

בשמש האופטימית

נערה דומעת.

ואיך ארפה את הדמעות

ואיך אצרח לו ואבכה

ואז באוזן השלישית

אולי הצער יתקהה.

ואני רק חשבתי

כיצד אנהג כלא-שומעת

כשמישהו יניח יד

רכה על הכתף

כשמישהו בי יפנה לגעת.

ואיך אמשיך כמו לא-חשה

צועדת שביל בלתי נראה

ואז אחרי מיילים רבים

אולי הצער יתקהה.

ואני רק חשבתי

שאם בכל זאת ישאלו

אני בתורי

אמשוך האוזניות מן האוזניים,

אגניב חיוך רטוּב - אמשיך ללכת.

אומר רק:

"שיר עצוב."

Closing my eyes till' you chase my thoughts away..

את השיר הבא אני מקדיש למישהי יוצאת דופן בלי כל ספק - פנימה ולחוץ

אשר נגעה בי בצורה יוצאת דופן תוך זמן היכרותנו הקצר.

הוא, השיר, נכתב לפני כשנתיים [וקצת.] וזו גם בערך התקופה אליו הוא רלוונטי, לגביהּ.

אז מזל טוב לכבוד יום ההולדת..