לו רק היית שלי הלילה [הלילה הזה]
גופי הוזה נוכחותך המשגעת
הייתי צופן אותך בין סדיניי הריחנים
היינו פולשים האחד בשני עד בלי דעת..
הייתי מגלה אותך מבלי לראות
מלקט בעלטה קימורייך באצבעותיי
מפייס הייתי תחנונייך מבלי לשמוע
גופך המתמוטט, הרוטט עד בלי די..
בסדיניי המשתפלים מרגלות המיטה
עוד קבועות בארות חמוקייך המקושתים
הצורות שיצרנו יחדיו בשקיקה
הפסלים שהותירו מלבושינו הפשוטים..
בקירות כמו מראה – נחלי הזיעה
עדויות לחומנו הרב שפרץ
עת נחתם ייעודנו בתוך השני
בתשוקה כה גורפת, בגורל כה נחרץ..
וכעת את קרובה, כה קרובה את אלי
בלילה הזה [וכה רחוקה]
ידי אשר הרגישה בך יותר אינה נוגעת
קול נשימותייך מתחלף הוא בשתיקה..
באם אלחש לך מילים, התשיבי?
התכירי פניי באם אתקרב?
ואולי, עימי יחד, אף את מרגישה
כיצד עוד הלילה גופי בגופך מתערבב.
Come away with me.
