להתחיל מאפ0

ילדה יפה מחייכת

אלי. בין העוברים.

עלי כותרת בעיניהּ

בחיוכה רוקדים עלים

אבל מה אני יודע.

על חיים.

אני רואה אותה אחרת.

עדין מחייכת.

אבל סתיו עכשיו

והיא רוקדת, לבדה

עם העלים.

וכולם שואלים

מה זאת היא רוקדת

לבדה?

בעוד שלי הכל נראה

כל כך מושלם.

אבל מה אני יודע.

על כולם.

לא מזמן יצא לי להרהר בכך ש -

"דמיון הוא חלק חשוב מן המציאות." (וזה המשפט להיום)

ובכן, הנערה לה אני מקדיש את השיר הזה

ניחנה בדמיון מופלא ובכישרון יוצא דופן לשלבו עם מציאות.

ובזמנים האלה, בהם הולך העולם והופך תפל ומכוער

זה לא רע ואפילו הכרחי לשקוע בדמיונות קטנים,

להסתכל על דברים מעט אחרת, ואולי אפילו לשנות משהו

בעולם הקטן והפרטי שלך.

אם כן, השיר הזה מוקדש לידידתי החולמנית והמוכשרת

אשר התאוננה כי לא ראתה פה שיר אופטימי זה זמן רב..

לילה שלו לכולם.