להתחיל מאפ0

הכאב הזה, כה יפה הוא.

מה נוקב הוא הכאב הזה,

ומה לא מבורר.

האם היית חפצה, אתְ

לבאר את הכאב הזה למעני?

מה יש בו בכאב הזה,

שכה קוסם.

עומקו, השתרשותו הפולשנית.

האם לכך את מתאווה? ארסית שלי.

האם לפלוש כמו הכאב הזה

נמשך ליבך?

אמרי לי זאת, אם את יודעת.

לו רק תאמרי לי זאת בלבד.

טיבו של המקווה הזה, לנפש

של הכאב אשר מוכמן הוא בי

יחיד ומיוחד.

ומה יהיה באם תישאִנו אל תוך הלא-נודע,

מה יהיה אם נתרחק אל השגרה ולא נשוב.

מה יוותר ממני אז?

ומה ממך יוותר אז עימי?

פרט לכאב הזה, הלא-מובן הזה, שוב.