להתחיל מאפ0

לכל מי שאי פעם כעס..

"אין לךָ זכות" את אומרת,

ולי אין זכות לומר לך כלום בחזרה

ואז את שוב שותקת

ואני שוב, מנסה להירגע.

אם אין לי זכות אז איך זה מיוחד?

לא שייכת לי ולא לאף אחד

ואם את לא שלי, אז אני לא חוזר

ולך יש זכות ללכת ו(לא)להיות

של מישהו אחר.

ואין לי זכות את אומרת?

כאילו ופעם עוד היית אחרת

כאילו ופעם אמרת שרק אני

כאילו אי פעם הרגשתי

שהיית שלי.

חבל, שאת לא מבינה אותי.

היית יודעת שאני לא פוגע בך בכוונה, והיית אוהבת אותי.

או לפחות, היית יודעת שאני לעולם לא אפסיק לפגוע בך, והיית עוזבת אותי.

עצב לא מוכרים בכמויות מסחריות

אמר פושט היד כשקיבץ נדבות

"ככל שזה נשמע מוזר,

עצב זה מצרך מאד יקר"

יש אומרים שבלי העצב

בלתי אפשרי להיות מאושר.

קח אותי למשל כדוגמא

מזה חודשים שוכב אני על המדרכה

עם שלט כזה "אני אילם וחרש, וגם תיפש"

אולי יזרקו לי קצת עצב, קצת רחמים

אבל לעזאזל! כולם כל כך מאושרים

אז נתתי מעט מן העצב לקבצן

וגם 20 שקל במזומן

שיקנה כמו שלי יש – עט כחול

ויכתוב איזה שיר על השלט בגדול

אולי גם יוכל לחזור לביתו

עכשיו, כשהוא מאושר עם העצב שלו

וכך כל בוקר, כמו פטנט רשום

לפני שאני פותח את הרדיו

ואחרי שמדליק את הקומקום,

מניח קמצוץ של עצב בצד.

אולי עוד אזדקק לו יום אחד..

בלילות כינרת עמומים של חודש מאי

לוחש לקני הסוף שעל החוף את סודותיי

מביט באש שמרצת ותוהה

כמה היא יכולה לשרוף אותי, דבר כל כך יפה.

בלילות כינרת עמומים של חודש מאי

נגלו אלי נופים שלא ידעתי מימיי

קוטף עם העיניים עוד כוכב שמרצד

עם כוכבים כל רבים קשה להיות בודד.

מימיי כינרת רווים תקוות והגיגים

נשיקות ראשונות, רגעים יפים וזיכרונות

כינרת אפופה סיפורי הרפתקאות

היא החומר שממנו עשויים החלומות.

בלילות כינרת עמומים של חודש מאי

האיקליפטוסים שרים כֹה ערבים הם לאוזניי

כוכב נופל משאיר הוא שביל של אש

כל כך נוגה שאין בי משאלות עוד לבקש.

בלילות כינרת עמומים של חודש מאי

שחייה לילית והמים כמו חשמל בעצמותיי

לך קצת קר וקצת רועדת השפה

ואין תירוץ יותר ראוי לחממך בנשיקה.

מימיי כינרת רווים תקוות והגיגים

נשיקות ראשונות, רגעים יפים וזיכרונות

כינרת אפופה סיפורי הרפתקאות

היא החומר שממנו עשויים החלומות.

בלילות כינרת עמומים של חודש מאי

היא יושבת על הדשא מבטה חודר עיניי

אני מביט בה חזרה.

כמה טוב יכול להיות, אם לא היה כל כך נורא.

להריח את האוויר שנח לידה,

זה כמעט כמו לטעום אותה שוב.

                                                                                                               -ממש נהניתי היום-