השעון מראה אחת. כמעט כל העצים הלכו לישון.
הרוח בחלון נושב כמו יוצא ידי חובה.
בין האצבעות, מילותיו של עמיחי מדפדפות את עצמן,
הרוח מפיח בן חיים. השקט מאפשר
ליצורים מעט שונים להתבטא. מי שלא אוהב מילים
היה אומר עכשיו דבר – אני שותק.
השקט מסמל את גלותו של המשורר. כמו קפה הוא מעורר
את החושים. כתיבה ברגעים קשים עולזת,
היא פורחת כניצן בין החוחים. העצב מאפשר
למחשכים הכי כמוסים להתבטא. הרגש הסוטה, שוצף ומלהטט
כמו ליצן בוכה. מי שלא מכיר במחשכים שלו עצמו
היה מוחה –.
מחיר הגדולה היא אחראיות על כל אחת מן המחשבות שלך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™instinct
