Fell in love with the world. And it's people.
האפשרות לכבוש את העולם באמצעות כוח המחשבה בלבד, נישאת ברוח גבית שהינה מעמדי הנובורישי הטרי ומושכת אותי להגשים בעזרת גופי-שלי אידיאלים אישיים של קידוש השכלתנות והאינטלקט. מסלול זה, המשתלב בהרמוניה נפלאה עם היצר הכמוס לפצות על שנים של "חוסר" יחסי (טרום עידן הפייסבוק) בחוויות אינטרנציונאליות, לוקח אותי הרחק הרחק אל מעבר לים.
בשנתיים האחרונות בלבד נדדתי לאסופה אקלקטית של מקומות, בהם: הולנד, נמיביה, בולגריה, סינגפור ועוד. אופק העולם הענק נפרש בפניי, ואני חש כי הווייתי כיום רחבה באינספור סדרי גודל מבעבר. התרבויות השונות, השאיפות החדשות מעצמך ומן החיים, רעיונות אוונגרדיים שלא נחשפת אליהם בד' אמותייך אשר בארץ האבות - כל אלו מתחו אותי ואת השקפותיי מן הבסיס ולמקומות שלא נחקרו מעולם, משנעים תשתיות ומחווטים מחדש מחשבות אשר נותרו בסטגנציה מאז תום תהליך ההתבגרות המזורז, אי שם בתחילת גיל העשרה.
מנגד, משולה תחושה זו של התרחבות, לחלל חשוך וצפוף שהתמלא לאפס מקום, עד שבאחד הימים הדליקו בו אור אשר חשף כי ישנם עוד מרחבים שלמים ופרושים שלא נחקרו כלל וכלל, ושהחלל הוא בעצם - כמעט ריק לחלוטין. האמביוולנטיות המעין אינהרנטית שבתהליך, ועצם כתיבת המילים הללו (מרחק עולם וחצי מהבית), הופכת משהו בבטני, בהתרגשות שלא נחוותה במחוזותינו שנים רבות מדי.
יתכן כי התרגשות זו, בגוונה הייחודי ובאין בנמצא מילה מדויקת יותר: היא אותו פחד מפורסם (ואולי נכון יהיה לומר: Anxiety) מן הלא-נודע - ובל תפרשו אותי שלא כנכונה, זה נהדר.