אלוהים...מה אני אעשה כדי שיבינו אותי יעזרו לי כבר...אני יודעת אני כולי ג'ובניקית ששומרת פעם בשבוע וחמש"וש בחודש,ויש קרביים ברמאללה ששומרים 48 שעות רצוף שגם להם קשה..אבל אני זאת אני וקשה לי להשאר לילה בבסיס,גם חרא לי במרכז גיוס אבל זה לא נורא...תקראו לי מפונקת תקראו לי חבשנית אבל באמת שקשה לי....ראבק מה אני לא עושה?!
הלכתי למפקדת אמרה שלא יכולה לעזור רק קבנ"ית יכולה לתת לי לינת בית ושלחה אותי למפקדת של המפקדת שאמרה אותו דבר ולא הסכימה בשום פנים שאני אעבור ממרכז גיוס...בסוף הגעתי לקבנ"ית והיא אמרה "אנחנו לא יכולים לתת פטור משמירות רק המפקדים יכולים" נו מה!!!!! באתם לשגע אותי עכשיו?! כוס עמק! אז אמרתי לה איך זה שאני מכירה אנשים שכן יש להם? אז היא אמרה רק במקרה חריג...אבל אני מקרה חריג אני מתחרפנת! מה אתם עוד רוצים? לסיכום היא אמרה "אין לי דרך לעזור לך הדרך היחידה זה לצאת מהצבא" (עם כל הכבוד שאני בכיף הייתי יוצאת) אבל אמרתי שבשביל ההורים שלי לא...בפגישה אחרת שאלה אם אני רוצה להביא הורים בפעם הבאה שתסביר להם שאני לא אעשה צבא...התחלתי לבכות לה אמרתי שזה רק ייצור בעיות בינינו...אז היא שלחה אותי לפסיכיאטרית בסוף מה שקיבלתי זה פסילת מקצוע והורדת פרופיל ל45 נפשי...יופי... לפני שזה קרה היא התקשרה (לפני שבוע בערך) וקבעה לי תור לשבוע הבא כדי לראות איך אני משתדרת בתפקיד החדש..לפי מה שנראה עכשיו עד שבוע הבא אני עדיין לא אעבור תפקיד....בכל אופן אמרתי לה שאני אביא את ההורים (אולי הם יעזרו לי עם הלילות...) היא שאלה למה אמרתי שהם רוצים לשמוע ממנה מה קרה...היא הסכימה..אבל השיחה הייתה לפני שבוע אני מקווה שהיא זוכרת...טוב אם לא בעיה שלה היא לא תשאיר את ההורים שלי סתם בש.ג כבר לא תהיה לה ברירה... הייתה לי יומולדת לפני שבועיים שלושה ואם היו לי נרות על העוגה זו הייתה המשאלה שלי לינת בית..אז אלוהים שלי,בבקשה ממך,תעזור לי.
בזמן האחרון כולן במרכז גיוס חולות במחלת הנשיקה, זה התחיל מלירון יש לה מחלת הנשיקה ואז כולן הלכו ועשו בדיקות דם.אז גם לשי יש,ועכשיו גם לימי,ג'ן עשתה בדיקה הייתה לה,כנ"ל שימורים...כנ"ל הילה...ואני בזמן האחרון גם לא מרגישה משו..אני כל היום מסוחררת יש לי גלים של כאבי בטן,מן לחץ כזה,כאבי ראש..ואני כל הזמן אבל כל הזמן גם אחרי שישנתי 17 שעות עייפה..אני נרדמת בכל מקום בכל שנייה כמו סבל'ה,אז יום רביעי הלכתי לעשות בדיקות דם,לקחו ממני 3 מבחנות..כי גם רציתי לשעת על הסחרחורות והעייפות בלי קשר.. והתשובה תהיה רק עוד שבועיים...אוף...(אתם יודעים כמה גימלים זה למחלה הזו? לפחות חודש ואפשר למרוח....) הייתי חייבת לעשות את הבדיקה..רוצה לדעת,בטוח יש לי,או היה לי... עכשיו ש לי שט"ד כחול איפו שלקחו לי דם וזה עוד מתכהה ומתחיל להחליף צבעים..יש לי תור לרופא ביום ראשון אז אני אשאל אולי משו בכל זאת הגיע....אולי אני אנסה להוציא ג' או שניים.אולי.
למי שלא יודע,שבוע הבא ביום שני ב27 לחודש יהיו שני ירחים בשמיים.מאדים יהיה ממש קרוב אלינו ויאיר בשמיים בעין לא מזדיינת הוא יראה כמו עוד ירח מלא,כדאי לכם ללכת למקום חשוך (אפשר פלמחים נראה לי אפילו...) מאורות העיר ולהסתכל לשמיים כי דבר כזה קורה פעם ב300 שנה,כלומר שאנחנו הרווחנו פעם בחיים לראות משו יפה כזה (חח בסוף אני אלך ולא אראה כלום ואתבאס טילים....) נראי לי ששני הדורות הבאים גם לא יזכו לראות את זה...קיצר התחלתי לחפור תצאו החוצה בליל יום שני וזהו.
בשבועיים האחרונים הסתובבתי בנ"צ וחיפשתי עבודה נרשמתי בכל מיני מקומות שאמרו לי שיחזרו אליי....אתמול הייתי בראיו עבודה בלי קופר בקניון...יכול להיות שהוא סתם מזיין בשכל אבל הוא ממש רוצה אנשים רצינים שיהיו שפיצים ויעמדו בלחץ (של הקניותר,כן בטח) עלוקות ויתחנפו לאנשים כדי שיוציאו אלפייה לפחות בביקור שלהם...ועכשיו שאני חושבת על זה אני לא בטוחה שמתאים לי עבודה כזאת של"שיואו זה נראה עלייך פצצה! זה עושה לך ת'ציצים מ-ה-מ-מ-י-ם!,וואי ועם התיק הזה....אין! פיגוזים!!" לההההה לוידעת.... אני גם יודעת שאני לא אשאר שם שנים כמו שהוא חושב אני אשאר עד שאני אמצא עבודה יותר מתאימה לי....בסוף הראיון אמר שיהיה בקשר ויקרא לי להתלמדות שבוע הבא....אוח אני כל כך לא יודעת...אולי אני לא אענה לו? אולי אני אלך להתלמדות ויגיד לו שלא מתאים לי? מה לעשות? אולי בכל זאת אני אסתדר...אוף אני כל כך מתוסבכת...
יאפ.
זהו בינתיים. מקווה שלא יעברו עוד חודשיים עד שאני אעדכן שוב...חחח
(אגב ביום שלישי נגמר לי המלווה! למרות שלא נסעתי כל התקופה,למרות שיום רביעי אני שומרת,נתגבר...........)
יאללה,ביי.
ליאת.jane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
