שירים שרותי ש' אוהבת במיוחד, ככה סתם לכבוד אלפיים שנות ציונות ואלפיים כניסות לרותי ש' (אם נוריד מזה את ההיטים שהיא דפקה לעצמה ברוב התפעלות).
גדולי הדור התכנסו על מנת להנעים עלינו את הטכס החגיגי, ובתכנית האמנותית הופיעו (הקהל המסור מוזמן לתרום שירים, ציטוטים, בגדים ישנים, וטישוז עם זרע)
מ. כספי: "אז נפלתי שבוז / בגרוני לביבה / הם אמרו שהיא לא שרמוטה טובה"
ר. גל: "היא היתה רוצה להיות נערת קוק / אבל זה יקר מדי"
א. אמדורסקי: "יקירתי / יקירתי / חמקתי מבין זרועותיך / חרש לגמרי"
א. הורוביץ: "אם זה חמור / תאמרי לבחור / גמרת ודי / אז יאללה ביי"
א. גפן: "עורי עור / עורי עור / שרמוטה יקרה / כי אנחנו עייפים מאוד / זקוקים לחדירה"
א. זילבר: "רוצה להיות חבר של כלום / בחברה להגנת הקרום / לבעול את הבתולות שלאט נעלמות מן העולם"
ש. ארצי: "התעוררתי עירום / הזרע נקרש על בטני / כל פירוש לחלום / הוא מעל לכוחי"
ד. ברגר: "מחכה לו שיבוא / מחכה לו שיבוא וישחיל אותך / לכל הרוחות והשדים"
א. הילד: "אם תרצי אחדור / אדפוק אותך כמו שחור / אם תפשקי לי אי פעם / אהובתי"
האמת, רותי ש' לא בנויה לעדכונים תכופים מדי. כמו שאתם בטח יודעים (חבשה רותי ש' את הברטה הדהוי שלה, שאיתו היא מתחפשת לעתים לזונה ולעתים לאינטלקטואל צרפתי), הבלוגיאדה בנויה על פרדוכס-מכונן. הפרדוכס הוא כזה: ככל שיש לך פחות חיים, ככה יש לך יותר זמן לכתוב עליהם. אז רותי ש' סומכת עליכם שאם היא לא מעדכנת כמה ימים אתם יודעים, פשוט יודעים, שזה אומר שהיא מזדיינת כהלכה, ביסודיות, וללא סייג. נכון?
האמת היא (קודם כל נזילה, ולא בשירותים, אבל גם:) שרותי ש' בשביתה איטלקית כמחאה על אי הימצאו של ספונסור עשיר שיממן את הפרימיום שמגיע לתחת שלה לשבת עליו. שביתה איטלקית זה אומר שהיא אוכלת המון פסטה, כך שאם לא תזדרזו רותי ש' תגדל למידה 40 מול עיניכם המתפלצות.
[נהניתם? ספרו לחבריכם. לא נהניתם? תזייפו כאילו כן. מתוך נימוס]
@ 2002 כל הזכויות משורמטות לרותי ש' או לכותבי השירים מהם ציטטה רותי לפני שהיא רמסה באכזריות את זכויות היוצרים שלהם. היה גם מאיר אריאל אחד אבל רותי החליטה שלא יפה להתעלל במתים. בגלל זה היא גם לא ציטטה את צביקה פיק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
