ואי נכנסתי לתקופה חלשה...ואנשים יודעים להשתמש בזה...מבאס...מעצבן מה נעשה.
הזמן טס לי ברמות מטורפות ולחשוב שהתגייסתי ב 19/7....ואני כבר חצי שנה כמעט +- בצהל...(עוד 3 שבועות אהיה חצי שנה בגלל הדח"ש...) הזמן טס לי...אתמול היה נובי גוד והיום אוטוט הולנטיין והיומולדת של ניקוש...
מצב רוח חרא...לא יכולה לספר. לא בא לי להגיד. לא בא לי לשמוע הצאות וכל מיני עידודים...
לפעמים מגיע הרגע שבו אני שואלת בשביל מה טוב שאני פה...כל אחד יעיל במשהו אני עדין לא מצאתי את היעילות שלי.
הוא...משגע...טעות...
הוא...חמוד...לא מרגש...
הוא...מושך...חד צדדי...
הוא...
אין לי כוח באמת שאין לי כוח עוד. אני אפרוש...ואחזיר את הקיר הישן...ואף אחד לא יצליח לעבור אותו. אבל למה למה לי...
לא מבינה את עצמי כבר...תקופה קשה...
התרחקתי ממנו....התקרבתי לההוא...טעות גדולה...ההתקרבות...ההתרחקות?...פחדתי לפגוע...אויש...נמאס...התייאשתי.
זה בסדר לא להבין את הפוסט...פשוט נמאס לי מהכול ורציתי להוציא הכל החוצה בלי לשמוע יהיה בסדר מאף אחד שעומד ממולי מרחם עלי ברגע שאני מדברת ובוכה...
מקווה שיהיה טוב...
אתמול יצאתי לפורום...פעם ראשונה בלין שישי (ובפורום בכלל) לא משו מיוחד...והפעם האחרונה בליין שישי. סורי לא אוהבת שכל שניה דוחפים אותך מכל צד אפשרי...מעדיפה לצאת למקומות הרגילים.
מחייכת אבל האם גם בפנים יש חיוך בלב...?
אוהבת אותכם :-*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אלוש