Another day in Paradise.... |
| 2/2008
לבטים בקשר לחיים...
עוד שלושה ימים ואנחנו שלושה חודשים יחד... (גיחוך)
מי האמין שנגיע"עד כאן"....
בטח לא אנחנו.
בטח לא החברים,או המשפחה.
אבל עשינו את זה, הוכחנו לעולם שהוא טועה..
ומה עכשיו?
הכרנו,התאהבנו,רבנו,השלמנו ורבנו,נפרדנו,חזרנו....
חגגנו יחד את יום ההולדת בו הפכתי לחוקית (18)
חגגנו יחד את יום ההולדת בו אתה החלפת קידומת (20)
ברחנו יחד מהבית,חזרנו...
בכינו,צחקנו,רקדנו..
וכעת נותרו רק עוד מספר שבועות לגיוס שלי...
הפצרת בי לא ללכת לבסיס סגור,
בניגוד לרצונות ולאמונות שהיו לי שנים...ולציפיות שהיו לי מעצמי
ומהצבא...להיות מש"קית ת"ש, בדיוק כמו שרציתי....בבסיס סגור בחור נידח
בצפון או בדרום מוקפת בלוחמי גולני או גבעתי שנותנים את הנשמה בשביל המדינה
אנשים טובים באמצע הדרך...
אתה אומר שלא נחזיק,שאתה לא תחזיק, שלא תוכל לעמוד בלראות אותי פעם או פעמיים בשבוע....שאני צריכה לבחור בין החלום שלי, לבינך,האהבה שלי.
שברתי את הראש,דיברתי עם כל העולם,ולבסוף אמרתי לך שהחלטתי לבחור בך.
שמחת וזה רק קירב בינינו עוד יותר...שמחתי גם ולרגע הרגשתי שלמה עם ההחלטה שלי.
לפני שבועיים אמרתי לך שאני מוכנה, שאני רוצה שאתה תהיה הראשון שלי.
שאלת אם אני בטוחה,ועניתי שכן.
(גיחוך) אפילו קבענו תאריך ואמרת שתדאג לאווירה ולהכל
ואמרתי שאתקשר לרופא ואקח גלולות,רק בשביל ההרגשה הטובה.
דחיתי את השיחה ולבסוף התקשרתי שבוע לפני התאריך,הרופא אמר שעליי לחכות כמעט חודש עוד לפני שאקח אותן,ואתה התעצבנת.
הכל היה נראה לך בסדר כל עוד זה הסתדר עם התוכנית שלך
אתה לא באמת מבין מאיפה כל זה בא..אני רק רוצה להרגיש בטוחה.
אנחנו רבים הרבה השבוע...יותר מתמיד...ואני מרגישה שאני נחנקת.
חיכיתי 18 שנה לבנאדם ה"נכון" ...(שטותי?ילדותי? אולי...)
.ואני מתחילה לפקפק בזה שאתה והוא הם אותו בנאדם....
רבים על שטויות,שנינו מרגישים רק זילזול וכעס,עד לשלב שדמעות כבר נהיו מחזה יומיומי....
3 ימים ל"תאריך"....ומעולם לא הרגשתי כל כך לא בטוחה בעצמי.
אני באמת מקריבה יותר מידי?....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
