החיים על פי זהבי

יש רגעים שבהם אני אומרת לעצמי שאתה לא באמת הגבר שאני רוצה, אתה מציג את הרעיון של הגבר שאני רוצה.

ולפעמים אני פשוט נוטה לבלבל בין הרעיון לבין מי שאתה באמת. ההבדל ככ גדול.

הרעיון הוא גבר אסרטיבי, בעל שאיפות, שיודע מה הוא רוצה בכל רגע נתון. אותו אחד שישאל אותי מה עובר עלי ועל מה אני חושבת ולא יתן לי ללכת לישון בהרהורים. אותו אחד שיחבק שאני אבקש, וגם שלא. אותו אחד שאם אני אתעורר בלילה ולא אמצא אותו לידי, מספיק שאקרא לו פעם אחת והוא חיש יבוא. אותו אחד שיתנצל אם הוא שכח לדבר איתי במשך היום. זה הרעיון. זה מי שחשבתי שאתה, נתת לי את הרושם שאתה כזה.

אבל באמת?

זה ככ רחוק.

אתה נעלם בכל פעם שאני מתקרבת ולא מתנצל על כלום. אתה יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים, אבל כל עוד זה מגיע לזוגיות אז אין לך מושג. אתה בעייתי מסתבר. ככה אתה אומר. אתה מנשק ונעלם. אתה קובע ומבריז. לא מתאמץ. לא מוכיח ולא מראה כלום ולא מסוגל לקיים הבטחות.

זה מי שאתה.

ואתה ככ שונה מהרעיון שאני רוצה, ככ שונה מאיך שהצגת את עצמך בהתחלה.

ככ אחר.

וזה גורם לי להבין שאתה לא הגבר שאני רוצה, אני רוצה משהו אחר ואתה לא קרוב לזה. אפילו לא במעט.

אתמול ביקשתי ממך שתגיד לי שזהו, שאין סיכוי עוד לכלום, כדי שיהיה לי קל לשחרר.

ולא היית מסוגל.

אמרת שאתה לא מתכוון להגיד דברים שלא תוכל לעמוד מאחוריים.

אמרת הכל.

אבל בעצם לא אמרת כלום.

אני משחררת אותך עמיתי.

זהבי.