כֵּנוּת
|
| 7/2010
שנות ה-60 או למרוד
כי עדיין לא רשמתי על הנושא הזה.
וגם כי עברו 42 שנה מאז שזה קרה (1969) - משבר אמצע החיים - מה באמת קרה לסיקסטיז?
אנשים חשבו שהם באמת משנים את העולם, וכמה אנשים - הרבה.
ואז כל הצעירים האלו הפכו למבוגרים והדחף לשנות נעלם - הם חזרו למצב הטבעי שלהם so to speak.
הרבה תופעות שנמצאות בשוליים היום היו פעם דרך מרידה מקובלת.
סמים, מסיבות, סקס, דתות המזרח, ג'ינס קרוע.
מצד שני דרכים ואסטתיקה של מרד התפתחה עם השנים ועברה תהליך של הסתעפות. היום רק צריך לבחור.
מטאל, פאנק, גאנגסטה ראפ, אקסטרים ספורט, אימו, הסתגרות בדירה של ההורים אחרי גיל 40.
זה לא באמת משנה העיקר לא לעשות מה שכולם עושים. אבל דרישה מרכזית לדרך זה למרוד ביחד עם.
כי מי שמורד לבד הוא סתם מוזר, תמהוני, פילוסוף יווני שחיי בחבית, אנטיפט, או הכי גרוע הומלס מסומם.
אבל עם חושבים על זה יש סיבות למה בשנות ה-60 הנושאים האלה עשו כותרות.
זה היה חדש.
הכל (או הרוב). אמצעי מניעה זמינים, מדיטציה, קנביס ביצור מסחרי, קוקאין, ג'ימי הנדריקס, אמריקאים על הירח,
Vietnam, you name it
מה שחדש זה בטוח דבר טוב להתאסף סביבו ולמרוד (אלא אם כן מדובר על הגאדג'ט החדש של APPLE)
אבל עם רגע לעצור ולשאול מה זה למרוד - זה לא נראה לי משהו מסובך יותר מהצערת זהות - חיפוש עצמי - להוכיח לעצמך שאתה
יכול/ כזה/ אחר/ טוב/ רע/ לא משנה, העיקר להוכיח משהו. אפשר גם להוכיח למישהו אחר.
ככה או ככה או אחרת בשנות ה-70 אפשר לראות את האנגאובר של ה-60. במקום חיפוש משמעות אנשים חיפשו ת-דיסקוטק הקרוב.
במקום רוחניות חיפשו חומריות - סתם עשור משעמם. שום דבר לא קרה. לא סתם לא עושים סרטים על ה-70. או אפילו כשה-70 ברקע.
על שנות ה-80 אני אפילו לא ידבר עם הפאה-שיער הזאת שלהם. איזה מן עשור יכול לחשוב שתלתלים זה סקסי?
לעזעזל - שתיתי יותר מדי קפה בשעה כזאת ואין לי עם מי לצאת למועדון אז אני מזיין לכם בשכל.
בא לי מנצ'יס...
נ.ב. רק בויקיפדיה אפשר למצוא ערך על ההיסטוריה של משחקי מחשב בכל אחד מהעשורים הנ"ל
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: