כֵּנוּת

10.3.08

יום שני, תחילת השבוע (הארוך)

בוקר:

 אחרי ארוחת בוקר שיחה עם נזיר אמריקאי שהיה ביפן 7 שנים ועושה אייקידו, נאגינטה, טקס תה ועוד. המתרגם של הנזיר היפני הייטסו סוזוקי שבא להרצאת אורח. דאיגקו רומיי הוא השם ובתכונותיו הוא גבוהה ולכאורה בעל פוטנציאל להיראות מאיים (בלי גלימת הנזיר). אבל באמת שמדובר בבן אדם נעים ובן שיחה רגוע ושקול. ספור החיים שלו מעניין, אבא שלו היה מיסיונר נוצרי ביפן וצחק הגורל כשמשך את בנו לדת אותה ניסה להכחיד בארץ השמש העולה. אחד מהאנשים שהכי נעים לי להיזכר בהם. באותה תקופה בדיוק סיים לתרגם ספר של המורה היפני שלו, את אותו ספר מצאתי מתחת לדלת שלי ביום האחרון לשהותי במנזר עוד שבועיים. 

צהריים:

עבודה שבועית - שטיפה של גרם המדרגות המרכזי בבניין הידועה בכינוייה האמריקאי: mopping. הספקתי מהר מהצפוי, בד"כ אני דוחה את המטלה השנואה לימי חמישי.

- מתלבט האם לעשות way seeking mind talk, שזה הרצאה בפני השוהים במנזר בדבר הסיבה שמלכתחילה הגעתי לכאן (למנזר, לבודהיזם, להתגלגל בגוף של אדם)

ערב:

[אני קורא את זה עכשיו ומתפלא עד כמה איזה גרעין קשה בי לא משתנה עם הזמן, בניגוד למה שלימד הבודהה (חלופיות)]

- שיחה עם סטיבן, יהודי שחיי בישראל בזמן שהיה בתיכון - הוא חושב שהוא מצחיק. אותי מן הסתם הוא לא..

- שיחה עם סאבוט, בודהיסט חילוני מהודו במקור. סאבוט מלגלג על שאלות שאני שואל על מטבח הודי. לא שאלות חכמות במיוחד והרבה מהם הופכים את השיחה למעצבנת במיוחד בשבילי לאחר התגובות המחוייכות של סאבוט.

מצב רוח: (באותו ערב)

"על הקרשים"