כֵּנוּת

אחד הטיעונים שמשתמשים נגדי הכי הרבה בניסיון להפריך / לסתור / לנגח אסטרולוגיה הוא הטיעון שזה עיסוק דטרמיניסטי.

ז"א שהכל ידוע מראש, אין שום מקום לבחירה חופשית ולכן נוצר מצב פסיבי, סתמי ואין סיבה לקום מהמיטה בבוקר.

עכשיו, באסטרולוגיה (כמו בדת) קיימים מס' גישות סותרות שנלחמות על התואר: "הגישה הנחשבת כעת".

אחת הפשוטות והפופולריות היא ש: "הכל ידוע אבל הרשות נתונה".ז"א: שלמרות שע"פ המפה האסטרולוגית יש לאדם פוטנציאל כזה וכזה זה הכל תלוי בבחירות שהוא יעשה בחיים שלו. איך הוא יפתח את הפוטנציאל, האם ילמד את המיומנויות הדרושות, ירשם למסגרות הנכונות, יתחבר לחברים הנכונים על מנת להגשים את אותו גורל חמקמק. ובכלל אסטרו זה לא הגורם היחיד. ברור שתאומים לא זהים בעלי מין שונה (אך אותה מפה) יהיו שונים אחד מהשני. אין מה לעשות מין משפיע על התנייה חברתית, חוויות ומטרות אישיות. או קחו למשל זרע של עץ תפוח. בגדול לזרע יש פוטנציאל להצמיח עץ וזה תמיד יהיה עץ תפוחים אך תלוי המקום בו שותלים, טיפוח הזרע, אסונות טבע וכאלו ניתן יהיה לקבוע אם יצא משהו מכל העניין. אבל הזרע (המפה) נשאר בסופו של דבר אותו זרע (פוטנציאל).

ועכשיו לנושא שלי: דטרמיניזם.

אפילו אם כן היה דטרמיניזם מוחלט, חסר סייג, שמוביל אותנו בשבילים שונים לאותו יעד סופי. אולי זה היה יותר טוב מבחירה חופשית.

וזאת משום שבחירה חופשית היא כמו כלא ברמה מסויימת. עצם העובדה שאתה יודע שאתה יכול להיות טייס, כבאי, רופא, מדען או אסטרונאוט מרחיק אותך מהמציאות. ממי שאתה באמת. או במילים אחרות מפוטנציאל ריאלי אותו כן תוכל להגשים. הדבר משול לכניסה לסופרמרקט ענקי עמוס בכל טוב כאשר בסה"כ אתה רוצה לחם. גם כשתגיע למדף של הלחם יהיו כל כך הרבה סוגי לחם, חברות, מחירים, בלאגן שיש יותר סיכוי שתגווע ברעב מאשר שתצא משם שבע. במילים אחרות עדיף שדברים ישארו פשוטים. באותה צורה חופש ההבחירה הישן והטוב, זה מערבי, הדמוקרטי, הנאור הוא אשלייה. הוא יפה כסלוגן, כאידיאולוגייה אך לעולם לא פרקטי. גרוע מכך הוא מייצר כמות בלתי מוגבלת של Anxiety, של מודעות לפער בין מה שאני רוצה להיות למה שאני כיום. הדבר מייצר חרטה, בושה וסבל. וגם אותם יחידי סגולה שרותמים את אותו החופש בהצלחה ומגיעים רחוק, אי אפשר לדעת עד כמה זה בגלל אותו חופש בחירה או אולי בגלל האישיות שלהם, ז"א: המפה האסטרולוגית שלהם. באלטרנטיבה לעומת זאת הטווח המצומצם והידוע מראש בו נתחם פוטנציאל האדם על פי האסטרולוגיה מאפשר שחרור מאותה חרדה קיומית והשוואה מתמדת ומאפשר להמתקד במה שכן ריאלי לנו באורך חיים זה. בצורה זו אנו מכירים במגבלות שלנו שואפים לפתח תחומים בהם אנו מרגישים (ובצדק) בנוח ולהכיר במגבלות האנושיות שלנו, ששונות מאדם לאדם. כאן נמצא החופש האמיתי. וחופש אנושי אמיתי אני חייב לומר, מרגיש בלי חטא. בלי הצורך להשוות עצמנו לכוכבים או לאלים. בלי צורך ב- Hybris.

הפוסט כבר עולה על גדותיו ומחר יש לי יום ארוך אז ניאלץ לחתום עוד רשומת פרוזה מקרית ולומר לילה טוב. לילה מלא כוכבים לכולם.