חסר לי פוסטים כאלו.ובכלל תיכננתי לרשום כאן שיר על האקסית הטרייה. "האקסית הטרייה" גורם לזה להישמע כל כך קליל, לא משנה שאני זה שנזרקתי פה.
בכל מקרה 'על מה אכתוב ועל מה אספר'? בכותרת רשום "פוסט מהלב (חיים אמיתיים)" אז ננסה לכתוב בסגנון.
מה הסיפור איתם? עם בנות? למה כל כך לא החלטי? כל כך הרבה מאחורי הקלעים? .. כל כך קסום?
באותה מידה כבר עדיף שאני אשאל מה איתם .. עם בני אדם? יצורים כל כך טראגים. משיגים מה שהם רצו כל החיים ומפסיקים לרצות אותו. עוזבים אותו ומצטערים על כך. בורחים, חוזרים, נלחמים, בוכים, צוחקים, חיים, מתים.
ואיכשהו 'אני תמיד בסוף לא בסדר': לקטר על אחרים, להתבכיין קצת ואולי באמת לא בסדר.
וכל הזמן שואל את עצמי, באנגלית:
what is this life?
שאלה אחת בראש מנדנדת
שאלה אחת בלב לא עוזבת
לא פעם התלוננו עלי בניסוחים כאלו ואחרים שאני כללי מדי, מעורפל, לא ברור, מוזר, הזוי... טוב הבנתם, לא?
זה למה אני צריך בלוג נראה לי. הוא באמת הפך לחלק ממני בזמן האחרון. בחצי-שנה - שנה האחרונה. עם הניסיון שלי להשקיע בכתיבה, עם שירה כמדיום האומנות העיקרי שלי כרגע, עם הפורקן לפרידה, האנשים שנכנסים לכאן, שלא לדבר על תגובות :)
היה לי ממש כיף אתמול. מאוד ספונטאני, אמיתי, מפחיד לרגעים. עם מישהי שפגשתי. לא חשבתי על זה יותר מדי לפני הפגישה. זה פשוט היה עוד דבר לעשות. לעשות וי. וכמו בסייף, אומנויות לחימה או שאר מיומנויות שדורשות ביצוע ברמה גבוהה זה עובד הכי טוב כשלא מנסים. כשתשומת הלב נחה במקום אחר ואתה מתפנה להיות כאן ועכשיו.
אני נכווה הרבה מבחורות בזמן האחרון אבל אתמול נכוותי תרתי משמע.
טוב השתזפנו, אבל המשחק מילים במקום ^.^
יצא פוסט ארס-בלוגטי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: