לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כֵּנוּת



Avatarכינוי: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

12/2011

מחפש ריגושים - טאואיזם - Viva La Vida


לכל מי שהתחבר לסגנון החדש שלי בפוסט הקודם שלא תתרגלו לי. הבלוג הוא א' כל שלי ואני משתמש בו, און יותר נכון מנצל אותו, לצרכיי הרגע. צרכים שלפעמים נדמה שמבדילים בין חיים למוות.



הצמא שלי לאמת לא מרפה ממני לרגע. החיים שלי לא דרמטים מספיק, לא מעניינים מספיק, לא נועזים, לא מופרעים, הזויים, אבודים.
טוב, אבודים אולי הם כן. (עצב של שבת בערב).
לא לוקח מספיק סיכונים, לא מספיק. בבודהיזם השתמשתי כתרופה נגד מחשבות על העתיד (לחיות בהווה והכל), איזה דת תעזור לי להוציא מעצמי יותר, להוציא את המיץ. להוציא ולא להחזיר, הכל בחוץ. כי לשם הכל הולך בסוף ממילא. לתולעים באדמה או לציפורי טרף באויר. שפכים תעשייתיים בנהר, ערפיח מפעלים מעל. כמו דג ברשת מפרפר. פרפר קטן, יום שמש אחרי גשם.

הצעצוע החדש זה טאואיזם. כמו שקוראים לחתול שלי (טאו). דת מדהימה - טאואיזם. כמעט דת של חתולים. הם דוגלים בדברים-לא דברים, של:
"פשוט תהייה", "עשייה בלא עשייה",  ושאר תפיסות שמקדמות את הפשוט ע"פ המסובך. במילים אחרות בדיוק מה שאני צריך. לפשט, להפחית, להתפשט.
זה מדהים כי מה שמסובך הוא מלכתחילה מסובך כי זה הדעה שלנו לגביו. אפשר לעשות משהו "מסובך" ולהיכשל (שזו גם תפיסה) בכובד ראש. אפשר פשוט לעשות ואז קורה משהו ועושים משהו נוסף וכל השאר תפיסות. או פרשנות. כמו החיים. גם החיים זה פרשנות.
זו תפיסה לא אקונומית אבל קצת חבל לי על בודהיזם. כבר פיתחתי אליו תלות רגשית ברמה כלשהי. אני מנחם את עצמי בעובדה שאני תמיד יכול לחזור אליו. אבל חלק מהעניין זה לא ליצור הגדרות שרירותיות אלא 'לעשות בלא עשייה'. את מה שמרגיש נכון. לזרוק את כל ההסברים ל"למה זה מרגיש נכון" לפח.
ובאותה הודעה, וטון מאוד לא טיפוסי לי, אני מבטיח לעצמי... (ואוו זה באמת קשה!),
מבטיח:  לא להתכחש ללב שלי, למרות שכואב. ללכת עם תחושת בטן במקום עם המחשבות בראש כי אינטואציה יודעת יותר. ואחרון חביב להיות סבלני עם עצמי, יחד עם כל הטעויות והשטויות שאני עושה. (ואלוהים יודע שאני עושה מספיק - גם כאלה שאני לא שם לב אליהם).
Ayumi Hamasaki אומנית שאני ממש אוהב אמרה בראיון איתה שהיא חושבת שהיא הצליחה כל כך כי היא 'הייתה אמיתית (honest)' לאורך הקריירה שלה. הייתה אמיתית עם עצמה ועם האנשים שאיתם היא באה במגע. מאוד שמחתי לשמוע את זה.


אבל אי אפשר לשקר,
עדיין חסר,
סקס, או סתם קירבה
הכאב שבדרך להגשמת חלומות (שמפורטים בפוסטים אחרים)
ואולי הכי חשוב, המחסום הזה
בין אידיאלים למעשים. בין היכולת שלי לעשות דברים וזה שאני לא עושה אותם. בין התקופה המדהימה הזאת שאני עובר (החיים - המתנה שניתנה לי) ל-אי היכולת לנצל אותה עד תום כל עוד המחשבה עליה נמצאת ברקע.
הכי הייתי רוצה זה (ועכשיו תתכוננו לדיבור New Age): לחיות על טייס אוטומטי, להיות מונחה ביד הרוח, לתת להחלטות שלי להעשות בעצמם, לבטל את האשליה הזאת של בחירה חופשית ולתת להזדמנויות שעולות בחיים להתאים כמו כפפה לידיים שלי ש"בוחרות" כל הזמן משהו.
כי מה זה גורל? משהו פטאליסטי שמוביל אותך לסוף כמו בטראגדיה יוונית?

לא.
גורל זה הידיעה שאת הזמן אי אפשר להחזיר אחורה ולכן לא משנה איזה בחירות עשינו בחיים ממילא נגיע ליעד הנכון.
הבחירות הן אותם בחירות, עם כל השיקולים, רק פחות הדרמה של "מה היה אם".
ואז החיים הם מה שהם אמורים להיות. החיים הם מסע. ואל תאמינו לכל מי שאומר לכם אחרת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

! VIVA LA VIDA


Cardigans - 3:45. No Sleep

נכתב על ידי , 3/12/2011 23:50   בקטגוריות **prose, **כמעט רגע שיא, גורל, מסע, *פילוסופי, **רוח, בודהיסטי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,718
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחייל בדיל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חייל בדיל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)