כֵּנוּת

מזה כמה שנים שאני כותב בקטג' קצרים ולמדתי על עצמי משהו חשוב. (כמה מפתיע...)
אם אני פשוט מעתיק מקובץ הוורד שעל המחשב שלי אל הבלוג, משהו מהרעננות של הרעיון נאבד ואפילו המשמעות איננה ברורה כמו ברגע הכתיבה שלו (בטח ברגע המחשבה עליו). בגלל זה הכי אידיאלי אם אני אכתוב פילוסופיות, פסיכולוגיות ושאר הגיגים רק מהשבוע האחרון. כמו אוכל טוב, יכול להיות שהוא פשוט אבל כל עוד הוא טרי הוא ערב לחיק. במילים אחרות קטג' קצרים תתרגל מעכשיו אקטואליות ואופנתית לכל הדעות.

ועכשיו לחפירות: (אחרי קריאה ארוכה אצל החכמים הסינים העתיקים המילה חפירה עצמה בושה לה ונכלמת)

- זה לא שתלמידים הם טיפשים, זו פשוט התרבות שלהם.

- חלק מההתבגרות זה ללמוד להבחין בין טוב ורע, אחרי זה חלק מההתבגרות זה ללמוד להפסיק להבחין בין טוב לרע כל הזמן.

- על אגו (או חוסרו): המורה הטוב רושם הערות על סמך הדיון עם התלמידים שלו. לא סתם קונפוציוס אמר שללמוד זה לכל החיים.

- כשמנהג הופך לחוק נוצרת בעיה, כשחוק הופך למנהג שורר סדר בכל.

   בראשון תעלו בדמיון אמא שדורשת יותר מדי, הילדים כבר יברחו מהבית.

   בשני רצון הדדי של שני אלופי עולם שלא יסכימו להתחרות אחד בשני אלא תחת המוסכמות הנהוגות בספורט, דו קרב הוגן.

- תאומים זה הפחד הכי גדול של אוטיסטים (וגם של חלק מאיתנו).

   כידוע, אוטיסטים מתקשים ביצירת תקשורת וקשר עין. לעומתם תאומים מומחים בצורות תקשורת נעלות והמסובכות כמו: חוש הומור או החלקת פינות.