כֵּנוּת
|
| 3/2012
כתיבה ללא הכוונה
בשתיים בלילה
לא מתוכננת
עם קורטוב של תחושת סכנה
חוסר שעות שינה
אילו זה היה באמת 'שתיים בלילה'
אני יכול לכתוב כאן פילוסופיה
אבל בטח תצא לי סתם עוד רשימה
אני יכול לבכות פה על מר גורלי
אבל בדיוק אכלתי לי תותים עם קצפת
ללא מחשבה על בריאות ולא על השמנה
אני יכול לחזור ולחשוב את אותם מחשבות
שחשבתי מקודם
על אותה בחורה סובבה לי ת-ראש
שוב פעם אי בודד, רפסודה, ללא עוגן
אני יכול ובחיי שאני רוצה
אבל עייף מדי
ואפילו קצת מרוצה
ועדיין טיפות של תקווה
על מילים מתוקות שהחלפנו
על אותו פיתוי ראשון
על לשמוע את הקול שלך
על לראות את המבט
להוציא ממך חיוך, כמעט
אם יהיה לי מזל גם דמעות
להגשים את מה שהבטחנו
המילים הם קלות מנוצה
התשוקה היא חומת אינסוף
ממחטה לתקווה
הבטחת אהבה
ועדיין היא לא מרוצה
יושב
לי על אי בודד
מתוכו שם רואה אונייה
היא אותי להציל
להוציא מחיי קונכייה
על אותו סיפון
ונדמה שרואה אותי
אך האם זה אני
הרואה את האמיתי?
או תבחר לא להסתכל
לא לראות מלבד בעיני רוחה
לצייר אותי
ולמחוק אז כשלא רוצה
אני דף חלק
כשאני קילומטרים משם
לצייר על גופי
לצייר בפחם
ואם ניפגש
נעזור אומץ
ונחזור למציאות
תקוותינו
עלולות עוד שלא להתממש
והכל יתברר כטעות
והאם אין בזאת
חוויה נעימה
זיכרון יפה
פגישה, ניסיון, הצהרה
ראוייה לשמה
וכמו לא אוכל עוד לראות בך
את אותו בן אדם
וגם אני כנראה אתגלה
כנקודה על דף
כהברה, סתם
אך יפה שלי, בן אדם שנועד לגדולות
לעולם לא תוכלי לומר לי איך לחיות
לעולם לא תוכלי לומר לי שחבל
לומר לי, למה נפגשנו בכלל
לעולם לא תדעי איך היה אם אחרת
עם רצונות את נשארת
חלומות מוותרת
ונותרה רק תקווה, מסנוורת
בשבילי לעולם תישארי חבויה
תהיי נסתרת
רק לפסוח על הסעיפים
גם לקול תרועה גדולה
לא ירדנו מהחומה
בתקופות של שלום
בין רגעי הדממה
שלוש מאות חמישים ושישה
ימי מלחמה
איזה עולם זה ללא תקשורת?
עולם ללא הבנה
זהו שיר אהבה
רק לבש הוא צבאי הסוואה
במשחק מלחמה
גופתי מוטלת לה, נחה בינות דממה
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: