נתיחה 1.
מנסה לסלק אותך מהמערכת שלי
לנשום אויר נקי
נקי מזיכרונות, מריח השיער שלך, נקי מתקווה
כבר הגיע הזמן
כבר מאוחר
יום אתמול שהפך למחר
וחוזר חלילה
תחושה חלולה
מנסה להיאחז בדבר כלשהו
אפלה
וכל הרעיונות
כל המחשבות - התיכנונים - החלומות
הם הפכו למים שסוגרים עלי עכשיו
מי תהום
מי ביוב, מי שפכים, שכל כך התענגתי
לשתות ולהתרחץ בהם רק לפני שבוע
ואין בי משהו מיוחד, למרות שמנסה
ואין בך משהו מיוחד, למרות שרק זה אני רואה
ובו, אותו שלא מכיר
מסלול מהיר לקיר, בור מאפיר,
רוצה ממני, אישוש לעצמה
מחפשת, ברמה כלשהי, הבנה
מקומות אפלים, עליהם פנסים פתאום
מקומות חלולים, מתוכם לנשום
להתמוסס, לתוכם לזרום
אבנים, לסדר ערימות ערימות
וספרים לכלות לכלות
באש הרצונות להסתנוור
חלומות למגר
אם לא איתך, עם אחרת
אף פעם לא לותר
המחיר?
אני עצוב יותר
2.
ולמרות הבטחות שהבטחתי לעצמי
שזה לא ניסיון ראשון
לא שני
זה כואב אותו דבר
ועוד פעם יורד דוק ערפל
יום מחר
עוד פעם מחפש משמעות
עוד פעם טעות אחר טעות
בחילה.
רק נשימה
לי מוצא אחרון
לסובב את הספל ביד
להתעמק. בכל פרט
במן נכות שכלית
מדמיין עצמי אוטיסט
אובדנות של אגואיסט
ומבטיח לעצמי, לא להבטיח שום דבר
אף פעם.
יותר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: