הכל רך, הכל רך
כל כך רך
הכל כואב, כואב
כל כך כואב
גם הדברים הכי נעימים
ובעיקר הם
[אני כותב מאוד כללי, תצטרכו לנחש
אני כותב מאוד כללי, לא תדעו לעולם
אני כותב מאוד כללי, אתם יכולים לשאול אותי אבל בטח לא תעשו את זה]
ראיתי סרט רוסי היום
עצוב הבנזונה
סרט רוסי
"למה עזבת את מקום העבודה שלך
איך תמצא עבודה חדשה
איך תכסה את התחת בלי צ'ק
למה עזבת
...
מה אתה חושב לעשות עכשיו
בלי תואר, בלי קשרים ובלי גרוש על התחת
מה תעשה "
אמרה ועזבה לתוך הלילה, לא יודע לאן
וגם לא רוצה לדעת
לא הלילה לפחות
איך לעזעזל! אני אמור לחשוב עכשיו
שאת רואה את כל המחשבות שלי
עכשיו שאין לי איפה להתחבא
איך אני אוכל לחשוב
איך אני אוכל להתלבט
איך אני אוכל להיות חסר ביטחון
איך אני אוכל להיות מפוחד
איך אני אוכל להיות מפסידן
להיות אפס
להיות קנאי
להיות מניאק
להיות קמצן
להיות סוטה
להיות מיסוגוניסט
לחשוב על אחרות
לחשוב שאנחנו לא מתאימים
לחשוב מה אני לא אוהב בך
לחשוב יותר מדי
או לא לחשוב כי גם את זה צריך לפעמים
איך אני אמור לאהוב אותך
להיות מאוהב בך
להעריץ אותך
ולשמור אותך איתי
לשמור אותך שלי
שתתפסי ממני, שתעריכי, שתעריצי
אותי
או לפחות את הפרסונה שאני בונה
את כל הזיוף הזה בסרטים ונייר עטיפה
את הפילוסוף והאומן, מבקר האומנות ואיש האלוהים
ואיך אני אמור לדעת מי אני בסופו של דבר
איך אני אדע מי אני בסופו של יום
אחרי ששיחקתי איתך משחקים כל הזמן הזה
משחקי תפקידים ופסיכודרמה
רק
כי אני מפחד שתזרקי אותי
איך
איך
...
...
איך
...
...
איך
...
...
איך
...
...
א.י.ך
א..י..ך
..........
נחנק מהמילים, או הדמעות
לא ברור
[זה שירה זה
זה שירה
...
זה זבל ]
קלידים ברקע
וקול חלוש של זיקוקים איפשהו מלווה אותם
קול של זכוכית נשברת, כוס יין
00:46
[א' התחלתי לחשוב שהשירים שלי לא מספיק טובים
שהכתיבה שלי לא מספיק טובה
ב' אתה חושב שזה הופך אותך לאומן?
אתה מחשיב את זה לתו תקן
...
ב' אתה פטתי ]
מישהי פעם אמרה לי שהיא רוצה לעשות קעקוע
ברגעים של חולשה נדמה לי שזה הייתי אני
בלילה אלוהים הוא החבר היחיד שלי
ואני מוכן לעשות הכל כדי לא להיות הוא
[כופר.. ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: