כֵּנוּת

בת זונה,
הסיבה יחידה שכל זה שקר זה כי לעולם לא יצא לנו להיות ביחד, לעולם לא יצא לנסות, לבדוק, להתכוונן, לפשל, להתבדח, להתאכזב, לזכות, לצהול ברגעי שמחה ולקונן ברגעי הפסד, לשכוח מברשות שיניים, לתת מהסוודר האדום, לקבל מבושם ולהעניק ניחוח אפטר-שיי בתמורה. לתת לשפתי הדובדבן שלך להתחכך באלו היבשות שלי, להתחכך שוב ושוב, ושוב, ומשם לקחת את זה מטה ומטה בגוף. מטה ומטה ואז מתחת ומסביב וצמוד וחם ויורדים הבגדים ועולה החום, ופתאום ה-10 מעלות בחוץ כבר לא משנה כלום, אף החימום הופך לפנימי, ומעיינות התשוקה והיצירתיות משתלטים עלינו כמו רוחות על שאמן בטראנס, כמו על שני כלבים מיוחמים, חתולים במפגן אתלטיות בקרב.
הסיבה היחידה שכל זה שקר זה כי כבר אמרת לי  לא. אמרת לי לא לחיים, אמרת לי לא לערבוב התמידי של הנקי במזוהם, של יפה במכוער, של גבוה בנמוך, עני בעשיר, חם בקר, שמן ברזה, מסובך בפשוט, חד וכהה, שחור לבן. את עצרת את מעיין היצירתיות עוד לפני שהוא התחיל לנבוע, לפני נטיעת שורשים נושאי פרי. בעציץ לא נכון הנחת או באבן במקום באדמה, אדמה שהייתה מלאה תולעים פעם. חולד.

-

כי אילצת אותי לחפש שקרים איפה שהייתה אמת, אומנם אמת לא נעימה אך אמת בכל זאת, לא הפכה היא לשקר עד שהיא יצאה למגננה, עד שהרגישה שהיא לא טובה מספיק ונאלצה להפוך את עורה ולברוא את עצמה מחדש כ אמת שהייתה לשקר. הייתי צריך למחוק את הישן ולהתחיל את הכל מחדש, מאפס ובהתאם לאופי שלי שניתנה עדות לגביו, בהתבסס על המילים המדויקות הריקות.

כבר לא יכולתי להיות אמיתי איתך, ילדה.

את צריכה להתעורר עם גברים כדי לכתוב
אני צריך להיזרק ביד נשים כדי לכתוב