כֵּנוּת

היה היה טלה קטן. 

הטלה קפץ בעושר בשדה והשתובב לו עם שאר העצים, החיות והיצורים המוזרים המהלכים על שתי רגליים.

באה נערה יפה וקראה לטלה. והוא בתמימותו עץ אחריה. הביא לו ירק צח למאכל, השקתה אותו וליטפה אותו.

הטלה הסתכל בעיניים מזוגגות ושמח.

טלה מוזר זה היה ומנהגו ככלב.

אם כן טלה זה החל ללכת אחר הנערה ולהתכחך ברגלייה הארוכות.

אך הנערה המשיכה לה בשדה לעבר אותם מקומות בהם לא רצו טלאים.

באותם מקומות הכינו מהם פרווה.

וכך הם הגיעו שניהם לכפר קטן זה בשעת ליל מאוחרת.

הנערה נכנסה לביתה והטלה אחריה.

אך אבוי לו לטלה שהתבלבל ופנה למטבח.

ביום לאחר מכן יצאה הנערה עליזה וצוחקת אל חצר ביתה על כן אמה העניקה לה מתנה יפה.

מעיל צמר חדש.