כֵּנוּת

מהלך ברחובות

מחפש זכרונות

בין פינות ישנות

שברירי עברות

כי אני כבר שכחתי אותה מזמן

והיא לא חשובה לי בכלל

ואני לא עשיתי דברים רעים

רק התכוונתי לתת חיים

אומר לעצמי

שאני לא צריך

וממשיך להדהד

בראשי מטריף

זכרונות עטופים

מוגנים ויפים

וכולם רק שלי

ואני נשאר בלי

ערום מתחושה

מצטער מבושה

מתעטף בקינה

על כנפי השכינה

לרגע הולך ובא

אהבה שם הייתה

ואני תפסתי אותה

קרעתי כנפה

מתנודדת

מתנשפת ברוך

צנחה על רצפת בטון

בצרוך

זעקת ההשנאה והשכול

בראשי מהדהדת בעוצמת שאול

הרחובות הם שלי עכשיו

כדור בדולח לנשמתי אקח

אותם רחובות שבהם פעם היה חיים

ועכשיו רק מראות מטושטשים

לאותם זמנים

בהם את תפילת הקירבה

היינו לוחשים

הקרבה לאותם ימים

בהם הגבולות

לא היה קיימים

ואני בפעם הראשונה הרגשתי

בפנים

מזמור תהילים לנופלים