כֵּנוּת

תודה לשמיים ולכוכבים שאפריל הגיע.

האביב כבר כאן וישנה התחלה חדשה בחיים שלי. אהבה חדשה אם תרצו. היא הייתה פה כל הזמן אבל רק האחרון נתן לה את האיכות להפוך לדבר המדהים שהיא היום.

חודש מרץ אופיין בבדידות, ניכור והרבה תקווה למשהו חדש. צפייה מהולה בפחד מבוא הרגע הגדול בו אני יאלץ להשיל את העור ולצעוד עירום לעולם.

אני מבשל אותה על אש קטנה. את ההתחלה החדשה ישנה שלי. אני רוצה שיהיה בה את הנוגה של דגים ואת החיוך של טלה.

אני רוצה זריחה.

אנחנו כל כך דומים בעצם. איזה כיף זה. היא יודעת אותי ואני יודע אותה. אבל היא לא מאמינה בזה עדיין. בגלל זה אני מבשל את זה על אש קטנה.

פעם אחרונה ניסיתי לבשל חביתה עם להביור. זה לא כל כך הלך. רק כויות יש לי מאז. 

אני יושב פה וחושב: "באם העולם יבוא לקיצו בין ה - 8 ל - 14 באפריל אני יוכל למות עם חיוך על השפתיים" וזה לא משנה שלא קיבלתי כלום :)