כֵּנוּת

את עצובה

ואני ככה סתם

כמו כלום

נעלם

את עצובה

ואני סתם שמן

מרוב להגיד כן

את עצובה

אני לא מוכן

אומר

זה לא שם

אני נוסע

נוסע

נוסע

את מבינה

ואני לא

אצלי זה אצלו

את מבינה

ואני גם מבין

זה לא נעים

את מבינה

ולי כבר נמאס כל הזמן להיות מנומס

את לא מבינה כלום

כלום

כלום

את פה נמצאת

קרוב

מרגיש טוב

מרגיש טוב

את פה נמצאת

ליד

כמו אז באותו יום שבת

את פה נמצאת

ואני נמצא גם

לאט

לאט

נעלם

אני לא פה

ואני גם לא שם

מת כבר מזמן

את לא רוצה

ואני לא מוכן

בוקר לבן

את ואני

וגם את עוד פעם

וזה לא סתם

סתם

סתם